סונט פתאום

לאחר שקראתי את השיר ,"סונט פתאום" מאת לופה זה וגה (1635-1526) שפורסם במוסף תרבות בהארץ (17.9), חשבתי שאולי, השנה אלמד אך ורק ספרות? נעמיק בטקסט ספרותי כפרקטיקה של קריאה וכתיבה, נדגיש את המבנים ואת היחסים הבסיסיים החבויים בין המילים ונפענח את הסימנים הלשוניים. כמה תמים! לא נחפש עכבות של פוליטיקה של זהויות, לא נחלץ ייצוגים אדיפליים ולא נתעמק בשאלות קיומיות. ואולי שוב נקרא טקסט ספרותי: נשאל למה הוא טקסט ספרותי או מה ייחודו או מהם ההקשרים האינטרטקסטואליים היוצרים את מעמדו החד-פעמי.

סונט פתאום (תרגום ערן צלגוב)

לִי כְּתֹב סוֹנֵט וִיוֹלֵֵט בִּקְּשָׁה

וְהִנְנִי בְּצָרָה צְרוּרָה,

לַסּוֹנֵט זה"ב טוּרֵי שִׁירָה

וּבְקַלֵי קַלּוּת עָבְרוּ שְּׁלוֹשָׁה.

אָכֵן חָרוּז סוֹגֵר סִבָּה לִדְאֹג

מֵאֲחוֹרַי רַק שֵׁשׁ שׁוּרוֹת

אַךְ כְּשֶׁאֶפְתַּח עִם הַשְׁלָשׁוֹת

כָּל חֲשָׁשׁ מִמְּרֻבָּע הִנֵּה נָמוֹג.

הִנֵּה אֲנִי בְּפֶתַח הַשְּׁלָשָׁה

בְּרֶגֶל יְמָנִית כָּרָאוּי וְכַמְּקֻבָּל

וּמִתְקַיְּמִים הַתְּנַאי וְהַדְּרִישָׁה.

שְׁלָשָׁה שְׁנִיָּה וּפַחַד קַל

טוּרִים לִי עֲשָׂרָה וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה

וְעַכְשָׁו לִסְפֹּר עַד י"ד — וַחֲסַל.

כעת אציג את מאפייני הסונט ואת גלגולו הספרותי תוך התייחסות לתהליך ההוראה.

סוֹנֶטָּה או סונט היא שיר לירי בעל מבנה קבוע של 14 שורות מחורזות שמחולקות לארבעה בתים: שני בתים מרובעים (בני ארבע שורות) ושני בתים בני שלוש שורות כל בית. בשתי השורות האחרונות של הסונטה מופיעה מסקנה, תוצאה או הארה הצובעת באור אחר את השורות שלפניה. החריזה בסונטה הקלאסית אף היא קבועה: אבבא, אבבא, גדג, דגד. מקור הסונטה באיטליה במאות ה 14-13. גדולי היוצרים האיטלקיים כותבי הסונטות הם: דאנטה ופטררקה. הסונטה הייתה נפוצה בימי הביניים ובמיוחד בתקופת הרנסנס. הסונטה נקראת בעברית גם "שיר זהב" בגלל 14 השורות מהם היא מורכבת: ז=7, ה=5, ב=2. נושאי הסונטה מגוונים, והם עוסקים בעיקר בחיי האהבה של היוצר וברגשותיו (מט"ח).

תהליך ההוראה:

א. להקריא את "סונט פתאום" לתלמידים.

ב. למידה עצמאית ושיתופית:

לחלק את התלמידים לזוגות למידה. כל זוג יגדיר את מאפייני הסונט על פי השיר. מושגים חדשים יוסברו בשלב הבא.

ג. לאגד את הגדרות התלמידים תוך השלמה להגדרה המילונית המצורפת והשלמת פערים.

רונן סוניס (2005) כותב על הסונֶטה שעבורו היא" אינה רק ז'אנר, אלא גם סמל: סמל הקיצור והאלגנטיות; סמל ההקפדה המופלגת והמגבלות החמורות; סמל השירה החרוזה והשקולה באשר היא. אבל עבורי, לפחות, הסונטה היא סמל המאבק העיקש בשיני הזמן. במהלך שבע
מאות השנים האחרונות, החל במאה השלוש–עשרה הלוּטה בערפל ועד לדקוֹת אלה ממש, נכתבו בעולם מיליוני סונטות. כמו מגפות רבות, התפשטה הסונטה על פני אירופה כולה, ולאחר מכן כבשה לעצמה נחלה גם ביבשות האחרות, תוך שהיא מתאימה את עצמה לתנאים המיוחדים לכל ארץ וארץ "(1999).

נראה שסוניס מסכם את תפקידיה של הוראת הספרות, ואנחנו ננסה להדגים את "סמל המאבק העיקש בשיני הזמן" באמצעות הסונטות המקסימות שנכתבו לאורך ההיסטוריה האנושית.

להלן שלוש דוגמאות שונות מתוכנית הלימודים. במאמרו של סוניס ניתן למצוא דוגמאות נוספות לסונטות מודרניות.

ד. מכאן אפשר לבחור דרכיי הוראה מגוונות על פי מטרת השיעור: מבט היסטורי של מבנה קלאסי; התפתחות אידיאל היופי הנשי במבנים ספרותיים; החשיבות/אי החשיבות של מבנים קלאסיים; דיון בכל שיר; משימת השוואה, כתיבה יוצרת ועוד

סונט 219

מתוך המחזור על מותה של הגבירה לאורה מאת פרנצ'סקו פטררקה (1374-1304). תירגם מאיטלקית ערן צלגוב.

בְּשִׁיר חָדָשׁ וּבְכִי הַצִּפּוֹרִים

מְהַדְהֵד הָעֵמֶק אֶת הַבֹּקֶר שֶׁעוֹלֶה

וְהַנַּחַל מְמַלְמֵל וּמִתְמַלֵּא

נִתְזֵי בְּדֹלַח בַּמַּיִם הַקָּרִים.

וְהִיא שֶׁפָּנֶיהָ שֶׁלֶג וּשְׂעָרָהּ זָהָב,

שֶׁאַהֲבָתָהּ אֱמֶת לְלֹא תְּנָאִים,

תָּעִירֵנִי לְקוֹל רִקּוּד הָאוֹהֲבִים

וּלְסָרֵק מַחְלְפוֹת אֲהוּבָהּ הַשָּׂב.

וְכָךְ אֶת בַּת־הָאוֹר לְבָרֵךְ אֵצֵא

וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתָּמִיד אִתָּהּ

שֶׁבַּסַּנְוֵרִים מִּנְּעוּרַי אוֹתִי מַכֶּה.

אוֹתָם רָאִיתִי מִדֵּי יוֹם, אוֹתָהּ שָׁעָה

יַחְדָּו תָּמִיד: בְּאוֹרוֹ הוּא כּוֹכָבִים מוֹחֶה

וְהוּא לְאוֹרָה נִמְחָה.

סונט 130

ויליאם שקספיר, תרגם מאיר ויזלטיר.

עֵינֵי אֲהוּבָתִי אֵינָן שְׁמָשׁוֹת,

שְׂפָתֶיהָ אֲדֻמּוֹת פָּחוֹת מִדָּם,

מוּל צְחוֹר שְׁלָגִים שָׁדָהּ שָׁחוּם מְעַט:

כַּתַּיִל הַשָּׁחֹר שְׂעַר קָּדְקֳדָהּ:

וְרָדִים רָאִיתִי, אֲדֻמִּים, צְחוֹרִים,

אַךְ גּוֹן וְרָדִים לֶחְיָהּ אֵינוֹ שׁוֹזֵף,

וְיֵשׁ בְּשָׁמִים יוֹתֵר נֶהֱדָרִים

מֵרֵיחַ הֶבֶל פִּיהָ הַנוֹדֵף.

קוֹלָהּ אָהוּב עָלַי, אֲבָל אֵדַע

כִּי כִּנּוֹרוֹת צְלִילָם יוֹתֵר עָרֵב:

עֵינִי לֹא רָאֲתָה אֵלָהּ בְּצַעֲדָהּ,

אֲהוּבָתִי דּוֹרֶכֶת עַל עָקַב.

    אַף עַל פִּי כֵן, אַהֲבָתִי שְׁלֵמָה,

    וְכָל הַהַשְׁוָאוֹת הֵן עַל בְּלִימָה.

(קובי מידן מקריא את הסונט https://www.facebook.com/watch/?v=2084378118506729)

בובה ממוכנת / דליה רביקוביץ

בַּלַּיְלָה הַזֶּה הָיִיתִי בֻּבָּה מְמֻכֶּנֶת
וּפָנִיתִי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְכָל הָעֲבָרִים,
וְנָפַלְתִּי אַפַּיִם אַרְצָה וְנִשְׁבַּרְתִּי לִשְׁבָרִים 
וְנִסּוּ לְאַחוֹת אֶת שְׁבָרַי בְּיָד מְאֻמֶּנֶת.

וְאַחַר כָּךְ שַׁבְתִּי לִהְיוֹת בֻּבָּה מְמֻכֶּנֶת
וְכָל מִנְהָגִי הָיָה שָׁקוּל וְצַיְתָנִי,
אוּלָם אָז כְּבָר הָיִיתִי בֻּבָּה מִסּוּג שֵׁנִי
כְּמוֹ זְמוֹרָה חֲבוּלָה שֶׁהִיא עוֹד אֲחוּזָה בִּקְנוֹקֶנֶת.

וְאַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לִרְקֹד בְּנֶשֶׁף הַמְּחוֹלוֹת
אַךְ הֵנִיחוּ אוֹתִי בְּחֶבְרַת חֲתוּלִים וּכְלָבִים
וְאִלּוּ כָּל צַעֲדִי הָיוּ מְדוּדִים וּקְצוּבִים.

וְהָיָה לִי שֵׂעָר שֶׁל זָהָב וְעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת
וְהָיְתָה לִי שִׂמְלָה מִצֶּבַע פְּרָחִים שֶׁבַּגַּן
וְהָיָה לִי כּוֹבַע שֶׁל קַשׁ עִם קִשּׁוּט דֻּבְדְּבָן.

שלושת השירים הללו מדגימים את המבנה השירי הקפדני של הסונט. ב"מגפה השחורה" איבד פטררקה את אהובתו, לאורה, ובמחזור השירים הוא מציג את אידיאל היופי הנשי. שקספיר בסונט פרודי, מבטל את אידיאל היופי הנשי ומציג את אהובתו כאישה בשר ודם. מנגד רביקוביץ, מתארת את המאמץ הנשי להשתחרר מהכבלים של אידיאל היופי. דווקא רביקוביץ, כמו משוררות ומשוררים פוסט/מודרניים שוב כובלים.ות את עצמם.ן לצורה קלאסית בעלת חוקים נוקשים (ראו ל. גולדברג בסונט ט'). הקשר בין תוכן וצורה הוא מרתק, ואצל רביקוביץ הצורה מגלמת וכפופה לפרשנות: היא קוראת תגר בשירה, אבל שוזרת את תוכנו במבנה אומנותי נוקשה וכובל.

ומכאן אולי אפשר להמשיך ולחקור את הייצוגים של מקום, דת, גזע, מעמד, מגדר, אתניות וכיוצא בזה.

ה. כתיבה יוצרת: כתיבה של סונטה: יישום הכללים הפואטיים או התכתבות עם טקסטים אחרים.

מקורות

רונן סוניס, ‏סוּגה בשושנים – הרהורים לא אקדמיים על הסונֶטה, הו! 2, יוני 2005, עמ' 199–208. https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/99995-files/99995073/99995073002/99995073002-199-208.pdf

סונטה. מט"ח. אוחזר ב 22.09.21 https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7508