בין חברים, דילמות ערכיות, כלי חשיבה, כתיבה עיונית, למידה שיתופית, מיועד למטרות לימודיות

שאלה של אומץ

(כתבה: חגית הורוביץ)     עוולות העולם הזה והרצון הבוער לחיות במציאות אחרת, מובילים אותנו מדי פעם, לבדוק את הנכונות שלנו להתגבר על הפחד להילחם למען עולם טוב יותר. האם אנו מוכנים לשלם את מחיר המאבק לסובלנות ולקבלת "האחרים" החיים לצידנו? האם נוכל להבין את נכונותו של אטיקוס פינץ, עורך דין לבן ומוערך ברומן: "אל תיגע בזמיר" מאת נל הרפר לי, להתמודד למען הצדק עם עולם של דעות קדומות וגזענות למרות סכנת הפגיעה המשפחתית? האם מצוקתו של טום רובינסון צעיר השחור שנאשם באונס על לא עוול בכפו, קודמת לחייהם של סקאוט וג'ם ילדיו של אטיקוס? (הרומן מתרחש בדרום ארצות הברית בעידן ההפרדה הגזעית בין שחורים ללבנים – 1930)

ברומן התבגרות חברתי זה אטיקוס אינו מהסס להילחם למען השוויון והצדק. הוא מגייס את ילדיו למשימה חשובה זו ודורש מהם לגלות סובלנות ואיפוק גם אם יפגעו בבית הספר או בסביבת ביתם. סקאוט המספרת מתארת במבע משולב שלוש שנות התבגרות בצל המשפט והניסיון הבעיתי לאפשר לטום רובינסון משפט צדק. במקביל לגזענות הבאה לידי ביטוי במשפט, הרומן מטפל גם בדעות הקדומות של החברה כלפי בו רדלי. הילדים מנסים לתהות על קנקנו באמצעות מבחני אומץ ותוך כדי התעלמות  מדרישתו של אטיקוס להניח לבו לנפשו. עם הזמן סקאוט וג'ם מבינים כי טעו ביחס לבו , ובסיום העלילה הוא מציל אותם מידיו המסוכנות של בוב יואל,  למרות הקושי הנפשי לצאת מביתו.

אטיקוס נלחם בכל כוחו בעשייה ציבורית כדי לצמצם את הגזענות בחברה ובבית המשפט. הוא רואה בחינוך ילדיו לסובלנות השקעה לעתיד חברתי טוב יותר. בהתאם לכך, הוא דורש מסקאוט ומג'ם לכבד ולהבין את האחר השונה. "אי אפשר להבין מישהו באמת בלי לראות את המצב מנקודת המבט שלו […], בלי להיכנס לעורו ולהתהלך בנעליו". החלטתו המצפונית להגן על טום רובינסון מתוארת לדבריו כשליחות: "כל עורך דין מקבל לפחות פעם בחייו תיק שישפיע על חייו"…"גם אם לא נצליח לנצח בקרב אפילו בעוד מאה שנה, זאת לא סיבה לנסות". אטיקוס מאמין באמת ובתמים כי "כל בני האדם נבראו שווים", ניצב באומץ מול קהילה שלמה שרוצה לשפוך את דמו של גבר שחור חף מפשע, ומשמש להם כמצפון אנושי. בסיום הרומן מתברר כי שיטות החינוך הנאורות של אטיקוס נושאות פרי והרומן מסתיים עם תקווה לשינויי ערכי חברתי בעתיד.

הוראה על פי מודל הדילמה הערכית כמפתח דידקטי

עבודה בקבוצות: קריאה מעמיקה ואיתור ניגודים ורמזים מקדמים ברומן. על בסיס הניגודים בטקסט יודגשו הערכים המתנגשים ( לדוגמה: אומץ מול משפחה, סובלנות מול דעות קדומות, סובלנות מול גזענות). ניסוח דילמה וגיבוש תשובה תוך כדי פיתוח עמדה פרשנית ביקורתית. בסיום התהליך יציגו התלמידים את הדילמות והפרשנויות במליאה.

דיון בקו הרצף שבין הסובלנות לגזענות
יצירתה של הרפר לי: 'אל תיגע בזמיר' מזמנת לנו גם דיון בקו הרצף בין סובלנות לגזענות המכיל עמו גוונים שונים של ביטוי אנושי כלפי יחידים וקבוצות בחברה. (סטראוטיפים, דרגות שונות של אפליה, דעות קדומות וגזענות ) דוגמה לכך נוכל למצוא בדעות הקדומות של החברה ביחס לבו רדלי. אטיקוס אינו מאפשר לילדיו להקשיב לשמועות, ודורש מהם לכבד את פרטיותו ושונותו של בו רדלי.  בסיום הרומן שתי העלילות משתלבות כאשר בו רדלי  מציל את חייהם של הילדים מידיו של בוב יואל. (אביה של מאיילה שכביכול נאנסה על ידי טום רובינסון).

דיון במשמעותו של הזמיר ביצירה:

הזמיר הוא האחר הטהור והפגיע: טום רובינסון, בו רדלי ומשפחת פינץ
מיס מודי מסבירה לסקאוט: " כל מלאכתו (של הזמיר) לשיר למעננו עד כלות הנפש". 
אטיקוס מזהיר את ג'ם מפני פגיעה בזמיר: "הרוג עורבים ככל שתרצה, אם תצליח לפגוע בהם, אך אל תיגע בזמיר כי חטא הוא"
סקאוט נזכרת " בזמירים שהחרישו " עם הופעתו של הכלב השוטה וגם בציפייה לגזר הדין של המושבעים במשפטו של טום רובינסון. מר אנדרווד מדמה את מותו של טום ( בעיתון המקומי) ל"טבח חסר טעם בציפורי שיר על ידי ציידים וילדים. ( רובינסון- רובין – אדום החזה) מוות זה מתקשר לשם המקורי של היצירה  ' 'To Kill a Mockingbird.
פרשת בו רדלי לאחר הצלת הילדים: "אטיקוס הרים את ראשו . סקאוט אמר, אדון יואל נפל על הסכין שלו. אולי את יכולה להבין את זה?  "…כן אדוני , אני מבינה הבטחתי לו . אדון טייט צדק."  "אטיקוס התיר את עצמו מזרועותיי והביט בי. 'למה את מתכוונת?"  " טוב, זה יהיה קצת כמו לירות בזמיר, נכון?"
סקאוט על בו רדלי: הוא עושה מעשה נאצל כפי שעושה הזמיר " שכל מלאכתו לשיר למעננו עד כלות הנפש" בסיום הרומן מצליחים להציל את בו.
פינץ – FINCH באנגלית פרושה פרוש. (ציפור שיר) (אטיקוס סקאוט וג'ים פינץ)

לעיון נוסף

הרפר לי ( 2015).אל תיגע בזמיר, תרגום: מיכל אלפון, הוצאת עם עובד.

ויניצקי, פלורה ( 2018). "אל תיגע בזמיר" מיקודית 2018 , הוצאת רכס.

לשם- עזרא דנה, לי הרפר (1988). אל תיגע בזמיר, הסדנה לביקורת ספרותית, אור עם.

מוליגן, רוברט( 1962). מות הזמיר (סרט).

קרפ, עילית (30 בספטמבר 2015). אל תיגע בזמיר מציב מראה מול פני החברה הישראלית, הארץ.

שלח, יוכי, "אל תיגע בזמיר- נעליו של האחר", To Be – משחק תפקידים.

 

2 תגובות על ״שאלה של אומץ״

  1. נהניתי לקרוא וגם התזמון שבפרסום הספר הזה, בדיוק יום אחרי הבחירות, הוא מתאים מאוד. הגזענות ושנאת חינם נפוצים כל כך שתמיד צריכים לחזור ולהזכיר ולעודד לקרוא את הספר הזה. רק בנוגע לשמות הציפורים שבספר: השם האנגלי מתייחס לציפור חקיינית ולא לזמיר. מצד שני גם משפחת פינצ' קרויה על שם ציפור.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s