כלי חשיבה, כללי

יש לי חלום: רלוונטיות ופוליטיקה — נאומים, בחירות 2020 וקריאון במחזה "אנטיגונה" מאת סופוקלס (409-496 לפנה"ס)

אני מציעה לקשור בין הנאום (מונולוג) של קריאון  בתמונה הראשונה במחזה לנאומים שונים וחשובים בתרבות. הקישור, בראש וראשונה, מחדד את הסגולות ההיסטוריות והרטוריות של נשיאת נאום. "יֵשׁ בִּי חֲלוֹם כִּי יוֹם אֶחָד תַּעֲלֶה וְתָּבוֹא אֶמוּנָה עֲמֻקָּה: "אָנוּ אוֹחֲזִים בְּאֱמֶת צְרוּפָה כִּי כֹּל הָאָדָם נִבְרָא שָׁוֶה. יֵשׁ בִּי חֲלוֹם, כִּי יוֹם יָבוֹא וְעַל פִּסְגוֹתֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת שֶׁל ג'וֹרְגִ'יָה, הֵן צֶאֱצָאֵי הָעֲבָדִים וְהֵן צֶאֱצָאֵי הָאֲדוֹנִים יוּכְלוּ שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד וְאֶל שֻׁלְחָן אֶחָד הַסֵב…." (מרטין לותר קינג). בקריאה מעמיקה, ניתן לאתר מאפיינים זהים בין נאומים שונים.

המונח "פדגוגיה חדשנית" מציין גישת הוראה ולמידה אשר משמעותה היא שהתכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. טיוב ההוראה לעיתים תלוי בצמצום הנתק בין עולם הספרות לבין המציאות העכשווית. הנושאים והתכנים שמזמנים טקסטים ספרותיים עשויים להעמיק את השיח הפוליטי והתרבותי העכשווי.

קריאון בנאומו טוען כי הוא נאמן לעמו. הוא מצטייר כשליט אידיאלי וחיובי בתפקידו הציבורי, שמונחה על פי עקרונות הגיוניים של שמירה והגנה על המדינה. הוא מבטיח להוביל את העם להצלחה ולניצחון.

דוגמאות רלוונטיות:

  1. נאום החמוצים של ב. נתניהו https://www.youtube.com/watch?v=yigG-NCDtog
  2. נאום הפתיחה של היועץ המשפטי לממשלה, גדעון האוזנר, התובע במשפט אייכמן (אפריל, 1961): "במקום זה, בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן – אין אני עומד יחידי; עִמדי ניצבים כאן בשעה זו שישה מיליון קטגורים. אך הם לא יוכלו לקום על רגליהם; לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם: אני מאשים. מפני שעפרם נערם בין גבעות אושווויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את כתב האישום הנורא….
  3. הנאום האחרון של יצחק רבין ז"ל, 4 בנובמבר 1995 עצרת השלום, כיכר מלכי ישראל, תל-אביב
    "הרשו לי לומר, אני גם מתרגש. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד שיש לי הזכות לעמוד בראשה, יחד עם חברי שמעון פרס, החליטה לתת הזדמנות לשלום. שלום שיפתור את מרבית בעיות מדינת ישראל. הייתי איש צבא עשרים ושבע שנים. נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. היום אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול. חייבים לנצל אותו למען העומדים פה, ולמען אלה שאינם עומדים פה. והם רבים בעם.
    תמיד האמנתי כי מרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת זו, מוכיחים זאת, יחד עם רבים אחרים שלא הגיעו לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות. אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב – 1992, שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך. אני רוצה להודות מפה לנשיא מצרים, למלך ירדן, למלך מרוקו,
    שנציגיהם מופיעים כאן ומביעים את שותפותם איתנו בצעידה לשלום. אבל מעל לכול – עם ישראל, בשלוש השנים של קיום הממשלה הזו, הוכיח שניתן להגיע לשלום, שלום הנותן פתח לכלכלה ולחברה מתקדמת. שלום הוא קודם כול בתפילות, אבל לא רק בתפילות. שלום שהוא שאיפת העם היהודי, שאיפה אמיתית. השלום כרוך בקשיים, גם במכאובים. אין דרך לישראל בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה. אומר לכם את זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון, ורואה את כאבי המשפחות של חיילי צה"ל. למענם, למען בנינו ונכדינו, אני רוצה שהממשלה הזאת תמצה כל שמץ, כל אפשרות, לקדם ולהגיע לשלום כולל. עצרת זו חייבת לשדר לציבור הישראלי, לציבור היהודי בעולם, לרבים רבים בעולם הערבי ובעולם כולו, שעם ישראל רוצה בשלום, תומך בשלום, ועל כך תודה רבה לכם".
  4. נאום הניצחון של אובמה https://www.youtube.com/watch?v=Fe751kMBwms
  5. יש לי חלום הוא נאומו המפורסם ביותר של מנהיג התנועה לזכויות מרטין לותר קינג,הנאום נישא ב-28.8.1963.

קיימים מאפיינים זהים בן כל הנאומים השונים: משפטי-פתיחה, אמצעים רטוריים (דימויים, מטאפורות, מילות קריאה, חזרות, שאלות רטוריות וכו'), סקירה היסטורית, דוגמאות אישיות ועוד.

חובה לגעת בפועל ובגלוי בסוגיות פוליטיות עכשוויות דווקא בימים כה סוערים ולקוות שאכן, " נגיע אל חוף מבטחים, כפי שמבקש קריאון: "בני עמי, אני שמח לבשר לכם כי ספינת הממלכה, אשר חשבה להישבר בסערה, הנחתה סוף-סוף, בחסד האלים, אל חוף מבטחים" (תמונה 1). יש לנו חלום!

מיכאלי, ניר (2014). כן בבית ספרנו: מאמרים על חינוך פוליטי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

רימון, ע' (2012). התוכנית הלאומית התאמת מערכת החינוך למאה ה 21 – נייר עמדה. דפים (54), 292-284. תל אביב: מכון מופ"ת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s