ספרות בראש

השוואה בין "הכתם נשאר על הקיר" לדוד אבידן לבין "הוראות למלצרית" ליהודה עמיחי: "הכתם נשאר על הקיר" מאת דוד אבידן פורסם בקובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", בשנת 1954 – ארבעה עשורים בטרם רצח ראש הממשלה יצחק רבין. חשוב להדגיש כי שירו של אבידן נכתב לחלוטין בהקשר הפרטי ולא בהקשר חברתי, ועל כן לא ראוי… להמשיך לקרוא "הכתם" של אבידן ו"הכתם" של עמיחי: הצעה לעיון השוואתי מאת גל עזרן

מהי הוראה חווייתית?  הלומד חווה רגשית או אינטלקטואלית את מושא ההוראה. התחושות הנלוות הן הנאה, התרגשות, התפעלות, התרשמות, מודעות, הזדהות ועוד. כיצד יוצרים חוויה בשיעור? בפוסט זה אציג מתודה מרתקת: תיאטרון קריאה theatrical reading. תיאטרון קריאה הוא סוג תיאטרון בו השחקנים קוראים את דמויותיהם. המחזה אינו מוצג, אלא הוא מוקרא.  מתודה זו תורמת לשיפור יכולת… להמשיך לקרוא תיאטרון קריאה: הקראה יצירתית של טקסטים – "חיזו בטטה" מאת סמי ברדוגו

  (כתבה: חגית הורוביץ)    חיים ומוות ביד היוצר! יושבת עם העט ביד מול חללו המאיים של הדף הריק. משרבטת, מקמטת וזורקת. מחפשת את ניצני התודעה הסוערת. מחכה לניצוצות המילים הנובעות ממפץ החיים. מאפשרת להן לזרום בפיתולי עלילות לעבר תובנות הסיום. תוהה לגבי מודעות הקורא לראשיתו של התהליך היצירתי ומאמינה שקריאה הפוכה מאחרית לראשית, תוכל… להמשיך לקרוא לקרוא הפוך!

אתגר קרת מספר סיפור נפלא, "מה יש לנו בכיסים". סיפור הטומן בחובו אופטימיות ושמחת חיים, ויחד עם זאת, מאפשר להרחיב את השיח האישי והרגשי. מה יש לנו בכיסים? שאלה סימבולית וממשית. בכיתה: ארגון  "מעגל הקשבה" בכיתה: שינוי מרחב הלמידה  בכיתת הלימוד או בספריה יוצר חווית למידה שונה וגיוון בדרכי ההוראה. יחד עם זאת, מעגל ההקשבה… להמשיך לקרוא אופטימיות היא שם המשחק — מעגל הקשבה מס' 2 ושינוי מרחב הלמידה: "מה יש לנו בכיסים" מאת אתגר קרת

(כתבה: חגית הורוביץ)    מהו כוחו של ניגון בספרות? האם הניגון המטפורי אכן משתלב עם עולם הציורים הלשוניים הרוחש לעבר משמעות היצירה? כיצד ניתן להבין באמצעותו את החיים סביבנו ואת הצורך שלנו לשמור חלקים מעצמנו ומתרבותנו עבור בני הדורות הבאים? כדי לעמוד על כוחו ומשמעותו חשוב להקשיב לצלילי כינורו של יעקב בסיפור הקצר "כינורו של… להמשיך לקרוא ניגון של טעמים: כינורו של רוטשילד ומתכון לגפילטע-פיש

אבנר הולצמן בספרו ספרות ואמנות פלסטית (1997) בוחן את המפגש המרתק בין הספרות לאמנות פלסטית. השירה והציור דומים זה לזה בהיותם אמנויות מחקות היוצרות דימויים של המציאות הממשית. השירה והציור מתארים "רגע אחד שהוקפא בשטף הזמן": זיכרון, תחושה, תובנה או הרהור הגותי. על כן, השיח הפואטי המתמקד בפיענוח ציורים לשוניים משמש מפתח עיקרי לפרשנות שירית.… להמשיך לקרוא מציירים את המילים: שיר אמי והנחל – אורי צבי גרינברג

תיאורי נוף, טבע ומקום הם חלק בלתי נפרד מיצירות ספרותיות. יש תמונות סיפוריות ריאליסטיות המציגות רישום מדויק של מרחב ומקום; יש תמונות המציירות את המקום בלשון פואטית ומרגשת ויש תמונות החורגות מעבר לזמן ולמקום, הבודות מרחב דימיוני. לכל התמונות הללו תפקידים שונים: מליאות ריאליסטית, איפיון דמות, אנאלוגיה בין עולם נפשי לעולם חיצוני, יצירת סימליות, ייצוג… להמשיך לקרוא החוויה הספרותית: תיאור מקום — הפתיחה בסיפור "יגון" מאת אנטון צ'כוב

(כתבה: חגית הורוביץ)    לשיר שיר חוזר בתנועה מעגלית כדי להתמודד עם הכאב, לצפות לעולם טוב יותר ולהבין כי הבלתי מושג הוא חלק ממשמעות החיים, לנוע מתוך הכאב בתנועת פיתול ארוכה לקטיף מוצלח של ניצוצות של אושר. לתרגם את הסבל והיגון האנושי לקונפליקט של אדם עם עצמו ו/או עם סביבתו, להסתבך, לנוע למרות הפחדים, ולקוות… להמשיך לקרוא לנוע עם הכאב לקראת השנה החדשה

כדי שנרגיש ונדע  שאנחנו רלוונטיים לעולמם של התלמידים, לעיתים, אתנחתא (רוחנית) קצרה הממוקדת בציר הזמן התרבותי-דתי עשויה לחדד יעד זה. חודש תשרי מזמן קריאה משותפת בטקסטים יהודיים וישראליים; פיענוח פרשני של התרבות העברית. למה? היא שאלה מרכזית בקיום האנוש, ודווקא, בשיעור ספרות ניתן להעמיק במושאים השונים של שאלה זו. החיפוש אחר משמעות החיים והגדרת שאלות… להמשיך לקרוא שיחה בין טקסטים בחודש תשרי: ארון הספרים היהודי ושיעור ספרות

כתבה: גל עזרן התבנית הסיפורית "בחור פוגש בחורה" היא מהתבניות העלילתיות הנפוצות בקרב תסריטאים, ולא בכדי. האוניברסליות הנגזרת מעצם קיומו של רצון במפגש בין-אישי בעולמנו, ההתנגשות בין רצונות וכוחות שונים המלווים מפגש מעין זה, והציפייה הדרוכה לקבלת מענה על שאלות השאלות – "מה יעלה בגורלם של שני האוהבים הללו?" – כל אלה הופכים גם את… להמשיך לקרוא כתיבה יצירתית: העמקת הדיון בסיפור "אהבתי נערה" מאת פרנץ קפקא