פדגוגיה יצירתית
כשאנו מתעוררים, בראש חודש מאי, הדינוזאור המגולם בדמותו של נגיף הקורונה עדיין איתנו. כדי להתמודד עם קוצר הרוח של התלמידים, ולמען האמת גם עם הקשיים הפדגוגיים של מורים רבים, התלבטתי האם רצוי להתאים את בחירת אורך הטקסטים הנלמדים לתקופה כאוטית זו. מסקנתי: שסיפור קצרצר יכול אולי לפתור את קוצר הרוח של התלמיד (וגם של המורה),… להמשיך לקרוא כשהתעורר, הדינוזאור עדיין היה שם – סיפור בזק/קצרצר להוראה מקוונת
בשנת 2020 וירוס לא ידוע תקף את אוכלוסיית העולם וגרם להאטה בתהליכים כלכליים. נזכרתי בספרה של חמוטל שבתאי "2020" (1997) המתארת עולם מוכה במגיפה שמקורה אינו מוזכר לכל אורך הספר. כל מסגרת החיים ברומן " 2020" מושתתת על פחד מתמיד מחוקי ההיגיינה ומאובדן האמון בין בני אדם: כל אחד חושש מאובדן הסטטוס ה"נקי". ההיגיינה הופכת… להמשיך לקרוא "אהבה בימי קורונה": 2020, דבר ומגיפה ספרותית
(כתבה: חגית הורוביץ) עוולות העולם הזה והרצון הבוער לחיות במציאות אחרת, מובילים אותנו מדי פעם, לבדוק את הנכונות שלנו להתגבר על הפחד להילחם למען עולם טוב יותר. האם אנו מוכנים לשלם את מחיר המאבק לסובלנות ולקבלת "האחרים" החיים לצידנו? האם נוכל להבין את נכונותו של אטיקוס פינץ, עורך דין לבן ומוערך ברומן: "אל תיגע… להמשיך לקרוא שאלה של אומץ
אני מציעה לקשור בין הנאום (מונולוג) של קריאון בתמונה הראשונה במחזה לנאומים שונים וחשובים בתרבות. הקישור, בראש וראשונה, מחדד את הסגולות ההיסטוריות והרטוריות של נשיאת נאום. "יֵשׁ בִּי חֲלוֹם כִּי יוֹם אֶחָד תַּעֲלֶה וְתָּבוֹא אֶמוּנָה עֲמֻקָּה: "אָנוּ אוֹחֲזִים בְּאֱמֶת צְרוּפָה כִּי כֹּל הָאָדָם נִבְרָא שָׁוֶה. יֵשׁ בִּי חֲלוֹם, כִּי יוֹם יָבוֹא וְעַל פִּסְגוֹתֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת שֶׁל… להמשיך לקרוא יש לי חלום: רלוונטיות ופוליטיקה — נאומים, בחירות 2020 וקריאון במחזה "אנטיגונה" מאת סופוקלס (409-496 לפנה"ס)
(כתבה: חגית הורוביץ) כך פתאום, בצהרי היום, לקראת סיום הוראת 'אנטיגונה' של סופוקלס, הבנתי שכדי לקדם את בואו של אדר כראוי, כדאי להעדיף את קולות הצחוק על פני צער הקטסטרופה. לאחר התייעצות עם דור העתיד, הוחלט ברוב קולות לפרק לשנות ולהתאים את מרכיבי הטרגדיה הקלאסית 'אנטיגונה' (מאה חמישית לפנה"ס) לצרכי בניית גרעין עלילתי בנוסח… להמשיך לקרוא להפוך את הטרגדיה לקומדיה
כתבה ועיצבה : גלית סליקטר ברק הגן המפליג למרחקים לאידה פינק המצגת נועדה לעודד למידה פעילה של הסיפור הקצר הגן המפליג למרחקים לאידה פינק, המופיע ברשימת הסיפורים הקצרים המתורגמים במסגרת 2 י"ל בספרות. פירוק הסיפור לשקופיות מאפשר, לאחר קריאת כל קטע, לשאול שאלות ולעודד פרשנות בנוגע לטקסט. ניתן לדון בנושאים שונים באמצעות המצגת, בהתאם לנושא… להמשיך לקרוא למידה פעילה באמצעות מצגת : אידה פינק – הגן המפליג למרחקים
פתיחת הסיפור, (האקספוזיציה, מצג), מסמנת את כלל החומרים הדרושים לקורא לשם הבנת הסיפור. הפתיחה אינה חייבת לתאר את ראשית ההתרחשות, ולעתים היא מבשרת את סופה. ניתן לאפיין את מאפייניי הפתיחה על פי תפקידיהם: משפט פתיחה, הצגת הדמויות, תיאור המקום והזמן ושזירת בעיה שבהמשכו של הסיפור תעמיד סיבוך והתרה. בסיפור "העיוורת" פסקת הפתיחה מהותית לפרשנותו של… להמשיך לקרוא מה יהיה המשפט הפותח? "העיוורת" (1912) מאת יעקב שטינברג
(כתבה: חגית הורוביץ) העולם מצחיק- אז צוחקים! הצחוק מגלגל מאתנו את הרצינות באמצעות כיווצי הסרעפת ושרירי הפנים בשחרור קולני מדבק וחסר מעצורים של אוויר מהריאות אל הפנים הדומעות משמחה. הצחוק טוב לבריאות, עוזר לנו להתמודד עם לחץ ומצבים קשים ובעיקר מאפשר לנו ליהנות "מטיפשותם" של אחרים. כבר במאה החמישית לפנה"ס השתמשו היוונים במסכות קבועות… להמשיך לקרוא העולם מצחיק: קומדיה של מסכות
בעקבות המפגש המרתק עם ורד ביאלר פרידמן במטח בהשתלמות "בדרך אל החקר", אני משתפת אתכם בעקרונות למידת החקר בהוראת ספרות. מצרפת מצגת הממקדת את עקרונתיו ושני מחוונים להצעת מחקר ולפרק עיוני. מושג למידת החקר הוכנס לשדה החינוך על-ידי דיואי בהגותו המוקדמת (Dewey, 1938). בקרב אנשי חינוך קיימת ההסכמה רחבה לגבי חשיבותה של הוראה בדרך החקר… להמשיך לקרוא ללמוד משמעו להתמצא: למידת חקר בהוראת ספרות
תוכנית הלימודים הקרובה לליבי היא הלמ"פ מהי משפחה מאושרת. בפרויקט זה, נלמדים טקסטים ספרותיים העוסקים במשפחה על פי הסוגות השונות, והתוצר הסופי הוא כתיבת ספוקן וורד המבטא את התובנות האישיות של התלמידים. השאלה הפורייה -- מהי משפחה מאושרת -- עוררה בתלמידים עניין רב, סקרנות ספרותית ומרחב לביטוי אישי. (Project-Based Learning ( PBL) "למידה מבוססת פרויקטים"(… להמשיך לקרוא מהי משפחה מאושרת – למידה מבוססת פרויקטים (למ"פ)
ספרות בראש 