פדגוגיה יצירתית
פתיחת הסיפור, (האקספוזיציה, מצג), מסמנת את כלל החומרים הדרושים לקורא לשם הבנת הסיפור. הפתיחה אינה חייבת לתאר את ראשית ההתרחשות, ולעתים היא מבשרת את סופה. ניתן לאפיין את מאפייניי הפתיחה על פי תפקידיהם: משפט פתיחה, הצגת הדמויות, תיאור המקום והזמן ושזירת בעיה שבהמשכו של הסיפור תעמיד סיבוך והתרה. בסיפור "העיוורת" פסקת הפתיחה מהותית לפרשנותו של… להמשיך לקרוא מה יהיה המשפט הפותח? "העיוורת" (1912) מאת יעקב שטינברג
(כתבה: חגית הורוביץ) העולם מצחיק- אז צוחקים! הצחוק מגלגל מאתנו את הרצינות באמצעות כיווצי הסרעפת ושרירי הפנים בשחרור קולני מדבק וחסר מעצורים של אוויר מהריאות אל הפנים הדומעות משמחה. הצחוק טוב לבריאות, עוזר לנו להתמודד עם לחץ ומצבים קשים ובעיקר מאפשר לנו ליהנות "מטיפשותם" של אחרים. כבר במאה החמישית לפנה"ס השתמשו היוונים במסכות קבועות… להמשיך לקרוא העולם מצחיק: קומדיה של מסכות
בעקבות המפגש המרתק עם ורד ביאלר פרידמן במטח בהשתלמות "בדרך אל החקר", אני משתפת אתכם בעקרונות למידת החקר בהוראת ספרות. מצרפת מצגת הממקדת את עקרונתיו ושני מחוונים להצעת מחקר ולפרק עיוני. מושג למידת החקר הוכנס לשדה החינוך על-ידי דיואי בהגותו המוקדמת (Dewey, 1938). בקרב אנשי חינוך קיימת ההסכמה רחבה לגבי חשיבותה של הוראה בדרך החקר… להמשיך לקרוא ללמוד משמעו להתמצא: למידת חקר בהוראת ספרות
תוכנית הלימודים הקרובה לליבי היא הלמ"פ מהי משפחה מאושרת. בפרויקט זה, נלמדים טקסטים ספרותיים העוסקים במשפחה על פי הסוגות השונות, והתוצר הסופי הוא כתיבת ספוקן וורד המבטא את התובנות האישיות של התלמידים. השאלה הפורייה -- מהי משפחה מאושרת -- עוררה בתלמידים עניין רב, סקרנות ספרותית ומרחב לביטוי אישי. (Project-Based Learning ( PBL) "למידה מבוססת פרויקטים"(… להמשיך לקרוא מהי משפחה מאושרת – למידה מבוססת פרויקטים (למ"פ)
(כתבה: חגית הורוביץ) ביום שהאדמה רעדה והניעה קלות את קירות דירתי ומדפי הספרים, חששתי מפני בואו של רעש מטלטל וחסר מעצורים. בסופו של דבר הכל נרגע, רצפת הסלון והמדפים חזרו למקומם, צפיתי בהם ונזכרתי כיצד פעם המתיקה האדמה הגועשת את גורלם המר של זוג האוהבים חוספה וחרונימו בנובלה: "רעידת אדמה בצ'ילה" מאת הנריק פון… להמשיך לקרוא לשיר על רעידת אדמה (spoken word)
עולמנו המשתנה תדיר, שבו הידע הקיים מתיישן במהירות והאדם נדרש להסתגל וללמוד כל העת, טיפוח לומד בעל מסוגלות עצמית (self-regulated learner) הוא יעד מרכזי בהערכה מעצבת (בירנבוים, 2004). סקגר (1984) הציע מודל שהופעל במחקר השוואתי בין-לאומי, שבבסיסו קיימת הבחנה בין מאפייני הלומד בעל ההכוונה העצמית לבין מאפייני הסביבה הלימודית המטפחת אותו: הלומד נושא באחריות הלמידה… להמשיך לקרוא טיפוח לומד בעל מסוגלות עצמית בחברותא: כינורו של רוטשילד, מרטין בובר וחנוך לוין
(כתבה: חגית הורוביץ) ידוע לכל כי משחקים מאפשרים להבין טוב יותר את משמעות העולם סביבנו. בדומה למשחקי קופסה, יצירות ספרות מבוססות משחק מאפשרות לנו לדמיין מצבים חדשים ולמצוא פתרונות אלטרנטיביים בהתאם. דוגמה לתהליך זה ניתן למצוא ביצירות הדיסטופיות: "1984"לגורג' אורוול ו"משחקי הרעב" לסוזן קולינס. רומנים מרתקים אלו מציגים מציאות מוקצנת בה עריצות "האח הגדול"… להמשיך לקרוא משחקי האח הגדול
המחזה רכוש נטוש ( 1987) מאת שולמית לפיד הוא מחזה ריאליסטי הבוחן בה בעת סוגיות חברתיות ופוליטיות וסוגיות פסיכולוגיות-משפחתיות. המחזה מרתק, מרגיש ועשיר בדיאלוגים נוקבים המעוררים שאלות ערכיות, על כן הוא מומלץ להוראה בכיתות השונות. קריאת המחזה בסגנון תיאטרון קריאה (ראו פוסט) תעשיר את הפרשנויות השונות הנגזרות מהטקסט ותחדד את מורכבותן הפסיכולוגית. אולם המפתח המרכזי… להמשיך לקרוא רכוש נטוש – דרמה ישראלית ואינטרטקסט
השוואה בין "הכתם נשאר על הקיר" לדוד אבידן לבין "הוראות למלצרית" ליהודה עמיחי: "הכתם נשאר על הקיר" מאת דוד אבידן פורסם בקובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", בשנת 1954 – ארבעה עשורים בטרם רצח ראש הממשלה יצחק רבין. חשוב להדגיש כי שירו של אבידן נכתב לחלוטין בהקשר הפרטי ולא בהקשר חברתי, ועל כן לא ראוי… להמשיך לקרוא "הכתם" של אבידן ו"הכתם" של עמיחי: הצעה לעיון השוואתי מאת גל עזרן
מהי הוראה חווייתית? הלומד חווה רגשית או אינטלקטואלית את מושא ההוראה. התחושות הנלוות הן הנאה, התרגשות, התפעלות, התרשמות, מודעות, הזדהות ועוד. כיצד יוצרים חוויה בשיעור? בפוסט זה אציג מתודה מרתקת: תיאטרון קריאה theatrical reading. תיאטרון קריאה הוא סוג תיאטרון בו השחקנים קוראים את דמויותיהם. המחזה אינו מוצג, אלא הוא מוקרא. מתודה זו תורמת לשיפור יכולת… להמשיך לקרוא תיאטרון קריאה: הקראה יצירתית של טקסטים – "חיזו בטטה" מאת סמי ברדוגו
ספרות בראש 