פדגוגיה יצירתית
לאחר שקראתי את השיר ,"סונט פתאום" מאת לופה זה וגה (1635-1526) שפורסם במוסף תרבות בהארץ (17.9), חשבתי שאולי, השנה אלמד אך ורק ספרות? נעמיק בטקסט ספרותי כפרקטיקה של קריאה וכתיבה, נדגיש את המבנים ואת היחסים הבסיסיים החבויים בין המילים ונפענח את הסימנים הלשוניים. כמה תמים! לא נחפש עכבות של פוליטיקה של זהויות, לא נחלץ ייצוגים… להמשיך לקרוא סונט פתאום
בימי הקורונה לא ניתן "ללמד" את כל הטקסטים בכיתה, אז אולי ננסה למצוא "מקום" ללמידה פעילה ועצמית, ואולי נבקש מהתלמידים לחקור, לשאול שאלות ולהיות בעלי משמעת פנימית ובעלי הנעה ללמידה. כמו בקטע הבא מהסרט "ריי", בראש וראשונה, המורה צריך.ה להתוות את הדרך ובעיקר להאמין שהשינוי אפשרי על אף כל החששות. https://www.youtube.com/watch?time_continue=13&v=09YDqmTfZiY&feature=emb_logo כאן אדגים את השימוש בגוגל… להמשיך לקרוא הזדמנות צצה לנגד עינינו: שיעור פתיחה נוסף לתלמידים ולצוות המורים
כשאנו מתעוררים, בראש חודש מאי, הדינוזאור המגולם בדמותו של נגיף הקורונה עדיין איתנו. כדי להתמודד עם קוצר הרוח של התלמידים, ולמען האמת גם עם הקשיים הפדגוגיים של מורים רבים, התלבטתי האם רצוי להתאים את בחירת אורך הטקסטים הנלמדים לתקופה כאוטית זו. מסקנתי: שסיפור קצרצר יכול אולי לפתור את קוצר הרוח של התלמיד (וגם של המורה),… להמשיך לקרוא כשהתעורר, הדינוזאור עדיין היה שם – סיפור בזק/קצרצר להוראה מקוונת
בשנת 2020 וירוס לא ידוע תקף את אוכלוסיית העולם וגרם להאטה בתהליכים כלכליים. נזכרתי בספרה של חמוטל שבתאי "2020" (1997) המתארת עולם מוכה במגיפה שמקורה אינו מוזכר לכל אורך הספר. כל מסגרת החיים ברומן " 2020" מושתתת על פחד מתמיד מחוקי ההיגיינה ומאובדן האמון בין בני אדם: כל אחד חושש מאובדן הסטטוס ה"נקי". ההיגיינה הופכת… להמשיך לקרוא "אהבה בימי קורונה": 2020, דבר ומגיפה ספרותית
כתבה ועיצבה : גלית סליקטר ברק הגן המפליג למרחקים לאידה פינק המצגת נועדה לעודד למידה פעילה של הסיפור הקצר הגן המפליג למרחקים לאידה פינק, המופיע ברשימת הסיפורים הקצרים המתורגמים במסגרת 2 י"ל בספרות. פירוק הסיפור לשקופיות מאפשר, לאחר קריאת כל קטע, לשאול שאלות ולעודד פרשנות בנוגע לטקסט. ניתן לדון בנושאים שונים באמצעות המצגת, בהתאם לנושא… להמשיך לקרוא למידה פעילה באמצעות מצגת : אידה פינק – הגן המפליג למרחקים
פתיחת הסיפור, (האקספוזיציה, מצג), מסמנת את כלל החומרים הדרושים לקורא לשם הבנת הסיפור. הפתיחה אינה חייבת לתאר את ראשית ההתרחשות, ולעתים היא מבשרת את סופה. ניתן לאפיין את מאפייניי הפתיחה על פי תפקידיהם: משפט פתיחה, הצגת הדמויות, תיאור המקום והזמן ושזירת בעיה שבהמשכו של הסיפור תעמיד סיבוך והתרה. בסיפור "העיוורת" פסקת הפתיחה מהותית לפרשנותו של… להמשיך לקרוא מה יהיה המשפט הפותח? "העיוורת" (1912) מאת יעקב שטינברג
(כתבה: חגית הורוביץ) העולם מצחיק- אז צוחקים! הצחוק מגלגל מאתנו את הרצינות באמצעות כיווצי הסרעפת ושרירי הפנים בשחרור קולני מדבק וחסר מעצורים של אוויר מהריאות אל הפנים הדומעות משמחה. הצחוק טוב לבריאות, עוזר לנו להתמודד עם לחץ ומצבים קשים ובעיקר מאפשר לנו ליהנות "מטיפשותם" של אחרים. כבר במאה החמישית לפנה"ס השתמשו היוונים במסכות קבועות… להמשיך לקרוא העולם מצחיק: קומדיה של מסכות
בעקבות המפגש המרתק עם ורד ביאלר פרידמן במטח בהשתלמות "בדרך אל החקר", אני משתפת אתכם בעקרונות למידת החקר בהוראת ספרות. מצרפת מצגת הממקדת את עקרונתיו ושני מחוונים להצעת מחקר ולפרק עיוני. מושג למידת החקר הוכנס לשדה החינוך על-ידי דיואי בהגותו המוקדמת (Dewey, 1938). בקרב אנשי חינוך קיימת ההסכמה רחבה לגבי חשיבותה של הוראה בדרך החקר… להמשיך לקרוא ללמוד משמעו להתמצא: למידת חקר בהוראת ספרות
המחזה רכוש נטוש ( 1987) מאת שולמית לפיד הוא מחזה ריאליסטי הבוחן בה בעת סוגיות חברתיות ופוליטיות וסוגיות פסיכולוגיות-משפחתיות. המחזה מרתק, מרגיש ועשיר בדיאלוגים נוקבים המעוררים שאלות ערכיות, על כן הוא מומלץ להוראה בכיתות השונות. קריאת המחזה בסגנון תיאטרון קריאה (ראו פוסט) תעשיר את הפרשנויות השונות הנגזרות מהטקסט ותחדד את מורכבותן הפסיכולוגית. אולם המפתח המרכזי… להמשיך לקרוא רכוש נטוש – דרמה ישראלית ואינטרטקסט
כדי שנרגיש ונדע שאנחנו רלוונטיים לעולמם של התלמידים, לעיתים, אתנחתא (רוחנית) קצרה הממוקדת בציר הזמן התרבותי-דתי עשויה לחדד יעד זה. חודש תשרי מזמן קריאה משותפת בטקסטים יהודיים וישראליים; פיענוח פרשני של התרבות העברית. למה? היא שאלה מרכזית בקיום האנוש, ודווקא, בשיעור ספרות ניתן להעמיק במושאים השונים של שאלה זו. החיפוש אחר משמעות החיים והגדרת שאלות… להמשיך לקרוא שיחה בין טקסטים בחודש תשרי: ארון הספרים היהודי ושיעור ספרות
ספרות בראש 