פדגוגיה יצירתית
לאחר שקראתי את השיר ,"סונט פתאום" מאת לופה זה וגה (1635-1526) שפורסם במוסף תרבות בהארץ (17.9), חשבתי שאולי, השנה אלמד אך ורק ספרות? נעמיק בטקסט ספרותי כפרקטיקה של קריאה וכתיבה, נדגיש את המבנים ואת היחסים הבסיסיים החבויים בין המילים ונפענח את הסימנים הלשוניים. כמה תמים! לא נחפש עכבות של פוליטיקה של זהויות, לא נחלץ ייצוגים… להמשיך לקרוא סונט פתאום
האם תקופת הקורונה מיטיבה עם הוראת הספרות? זה זמן פורענות. זמן של חוסר וודאות, היעדר שליטה, מנהיגות חסרת אחריות והתמודדות עם אתגרי החיים המשתנים. הוראת הספרות עשויה להעמיק את הדיון בסוגיות הללו, ואולי לפתח חוסן נפשי ומרחב שיח חדש וכן. מה נמצא לפני החוק, המציאות? מהו איזור לא חוקי? האם אנחנו כלואים בחוק? האם החוק… להמשיך לקרוא "אובייקט מעבר" לשיעור תגבור ספרותי: לפני (שער) החוק – פרנץ קפקא
בימי הקורונה לא ניתן "ללמד" את כל הטקסטים בכיתה, אז אולי ננסה למצוא "מקום" ללמידה פעילה ועצמית, ואולי נבקש מהתלמידים לחקור, לשאול שאלות ולהיות בעלי משמעת פנימית ובעלי הנעה ללמידה. כמו בקטע הבא מהסרט "ריי", בראש וראשונה, המורה צריך.ה להתוות את הדרך ובעיקר להאמין שהשינוי אפשרי על אף כל החששות. https://www.youtube.com/watch?time_continue=13&v=09YDqmTfZiY&feature=emb_logo כאן אדגים את השימוש בגוגל… להמשיך לקרוא הזדמנות צצה לנגד עינינו: שיעור פתיחה נוסף לתלמידים ולצוות המורים
(כתבה: חגית הורוביץ) יצאנו למרפסות של ימי הקורונה, ומחאנו כפיים לרופאים ולצוותים הרפואיים שעמדו בחזית המאבק. התבוננו כיצד הם מיישמים בתנאים קשים את שבועת הרופאים (שבועת היפוקרטס), את התחייבותם להציל חיים ככל שניתן ולדאוג לכל החולים. התפעמנו ממסירותם המקצועית והציבורית שדחקה הצידה את צרכיהם האישיים. מסירות זו הזכירה לי את רייה גיבורו ומספרו של… להמשיך לקרוא קולה של שבועת הרופא
(כתבה: חגית הורוביץ) עוולות העולם הזה והרצון הבוער לחיות במציאות אחרת, מובילים אותנו מדי פעם, לבדוק את הנכונות שלנו להתגבר על הפחד להילחם למען עולם טוב יותר. האם אנו מוכנים לשלם את מחיר המאבק לסובלנות ולקבלת "האחרים" החיים לצידנו? האם נוכל להבין את נכונותו של אטיקוס פינץ, עורך דין לבן ומוערך ברומן: "אל תיגע… להמשיך לקרוא שאלה של אומץ
(כתבה: חגית הורוביץ) כך פתאום, בצהרי היום, לקראת סיום הוראת 'אנטיגונה' של סופוקלס, הבנתי שכדי לקדם את בואו של אדר כראוי, כדאי להעדיף את קולות הצחוק על פני צער הקטסטרופה. לאחר התייעצות עם דור העתיד, הוחלט ברוב קולות לפרק לשנות ולהתאים את מרכיבי הטרגדיה הקלאסית 'אנטיגונה' (מאה חמישית לפנה"ס) לצרכי בניית גרעין עלילתי בנוסח… להמשיך לקרוא להפוך את הטרגדיה לקומדיה
פתיחת הסיפור, (האקספוזיציה, מצג), מסמנת את כלל החומרים הדרושים לקורא לשם הבנת הסיפור. הפתיחה אינה חייבת לתאר את ראשית ההתרחשות, ולעתים היא מבשרת את סופה. ניתן לאפיין את מאפייניי הפתיחה על פי תפקידיהם: משפט פתיחה, הצגת הדמויות, תיאור המקום והזמן ושזירת בעיה שבהמשכו של הסיפור תעמיד סיבוך והתרה. בסיפור "העיוורת" פסקת הפתיחה מהותית לפרשנותו של… להמשיך לקרוא מה יהיה המשפט הפותח? "העיוורת" (1912) מאת יעקב שטינברג
(כתבה: חגית הורוביץ) העולם מצחיק- אז צוחקים! הצחוק מגלגל מאתנו את הרצינות באמצעות כיווצי הסרעפת ושרירי הפנים בשחרור קולני מדבק וחסר מעצורים של אוויר מהריאות אל הפנים הדומעות משמחה. הצחוק טוב לבריאות, עוזר לנו להתמודד עם לחץ ומצבים קשים ובעיקר מאפשר לנו ליהנות "מטיפשותם" של אחרים. כבר במאה החמישית לפנה"ס השתמשו היוונים במסכות קבועות… להמשיך לקרוא העולם מצחיק: קומדיה של מסכות
תוכנית הלימודים הקרובה לליבי היא הלמ"פ מהי משפחה מאושרת. בפרויקט זה, נלמדים טקסטים ספרותיים העוסקים במשפחה על פי הסוגות השונות, והתוצר הסופי הוא כתיבת ספוקן וורד המבטא את התובנות האישיות של התלמידים. השאלה הפורייה -- מהי משפחה מאושרת -- עוררה בתלמידים עניין רב, סקרנות ספרותית ומרחב לביטוי אישי. (Project-Based Learning ( PBL) "למידה מבוססת פרויקטים"(… להמשיך לקרוא מהי משפחה מאושרת – למידה מבוססת פרויקטים (למ"פ)
(כתבה: חגית הורוביץ) ביום שהאדמה רעדה והניעה קלות את קירות דירתי ומדפי הספרים, חששתי מפני בואו של רעש מטלטל וחסר מעצורים. בסופו של דבר הכל נרגע, רצפת הסלון והמדפים חזרו למקומם, צפיתי בהם ונזכרתי כיצד פעם המתיקה האדמה הגועשת את גורלם המר של זוג האוהבים חוספה וחרונימו בנובלה: "רעידת אדמה בצ'ילה" מאת הנריק פון… להמשיך לקרוא לשיר על רעידת אדמה (spoken word)
ספרות בראש 