דילמות ערכיות, כללי, כתיבה יצירתית, כתיבה עיונית, למידה שיתופית

"אובייקט מעבר" לשיעור תגבור ספרותי: לפני (שער) החוק – פרנץ קפקא

האם תקופת הקורונה מיטיבה עם הוראת הספרות? זה זמן פורענות. זמן של חוסר וודאות, היעדר שליטה, מנהיגות חסרת אחריות והתמודדות עם אתגרי החיים המשתנים. הוראת הספרות עשויה להעמיק את הדיון בסוגיות הללו, ואולי לפתח חוסן נפשי ומרחב שיח חדש וכן. מה נמצא לפני החוק, המציאות? מהו איזור לא חוקי? האם אנחנו כלואים בחוק? האם החוק הוא מקום מסתור, שמור ובלתי-מושג? האם יש אפשרות לבחור מול החוק? איך נמלט מכרוניקה של כישלון? לא נמצא תשובות אלא רק פרשנות דימיונית והגותית בסיפור "לפני החוק" מאת פרנץ קפקא.

צורן (2009) מציגה את הטקסט הספרותי כ"אובייקט מעבר". (87). וינקוט (1995) בספרו משחק ומציאות קושר בין המושגים אובייקט מעבר ותופעות מעבר לבין החוויה התרבותית: "שימוש באובייקטים שאינם חלק מגופו של התינוק, ועם זאת אין הם מזוהים במלואם כשייכים למציאות החיצונית (36). כך נפתח פתח לראיית הטקסט הספרותי כתופעת מעבר. הקריאה משמשת "כמקום מנוחה" כיוון שהוא תוחם "מקום" בין העולם הפנימי לבין החוויות החיצוניות. המקום החדש שנוצר מאפשר לחבר בין שני העולמות הללו. החיבור הוא אשלייתי כי הוא בגדר משחק הנע בין אי יכולתו של הקורא להכיר ולקבל את המציאות המיוצגת לבין יכולתו לחוות את המציאות הממשית, החיצונית והאמיתית. הקריאה הספרותית מרחיבה את האפשרויות הרבות של החוויות הרגשיות והדימיוניות: "אנו יכולים לרחוש במשותף כבוד לחוויה אשלייתית, ואם נרצה, אנחנו יכולים להתכנס ולייסד קבוצה על יסוד הדימיון בין חוויותינו האשלייתיות " (37). טקסטים ספרותיים רבים יכולים לשמש כאובייקט מעבר המחדדים את הפרודקס בין פנים וחוץ, ללא בקשה של פתרון אחד, דווקא לתור אחר גודש פרשני תוך דגש של החוויה המשמעותית של הפרדוקס הקיומי.

אדגים את הנאמר באמצעות סיפור קצר של פרנץ קפקא " לפני שער החוק". סיפור קצר המופיע ברומן המשפט, כסיפור שמספר הכומר ליוזף ק'. הסיפור הופיע כסיפור עצמאי במהדורת השנה חדשה 1915 של השבועון היהודי Selbstwehr, ולאחר מכן פורסם כחלק מהרומן המשפט (1925) רק כאשר פורסם הרומן.

הצעות פדגוגיות:

א. הקראה ופרשנות של הסיפור. ניתן לשלוח לתלמידים כ"כיתה הפוכה".

https://www.youtube.com/watch?v=df9O4Gw4tNM

חשוב לציין, שנכתבה פרשנות רבה על הסיפור הקצר. ראו קריאה נוספת לפני החוק.

ב. קריאה כיתתית:

לפני החוק עומד שומר סף. אל שומר הסף הזה בא איש מן הכפר ומבקש רשות להיכנס אל החוק. אבל השומר אומר שעכשיו אין הוא יכול להרשות לו להיכנס. האיש חושב רגע ושואל אם יורשה לו להיכנס אחר-כך. "אולי," אומר השומר, "אבל עכשיו לא." מאחר שהשער אל החוק פתוח כתמיד והשומר זז הצדה, האיש מתכופף כדי להציץ דרך השער פנימה. השומר רואה זאת והוא צוחק ואומר: "אם זה מושך אותך כל-כך, נסה להיכנס בכל זאת, למרות האיסור שלי. אבל שים לב: אני חזק מאוד. ואני אינני אלא אחרון השומרים. ובין אולם לאולם עומדים שומרי סף שכל אחד חזק מחברו. וכבר השומר השלישי מראהו קשה מנשוֹא אפילו לי." קשיים כאלה לא צפה האיש מן הכפר; החוק הרי חייב להיות פתוח לפני כל אחד ובכל עת, הוא אומר בלבו, אבל עכשיו, כשהוא בוחן ביתר עיון את שומר הסף במעיל הפרווה שלו, את אפו המחודד הגדול, את זקנו הטָטָארי השחור, הארוך והקלוש, הוא מחליט שבכל זאת מוטב לו לחכות עד שירשה לו להיכנס. השומר נותן לו שרפרף ומושיבו בצד הפתח. שם הוא יושב ימים ושנים. פעמים רבות הוא מנסה לקבל רשות להיכנס ומַלְאה את שומר הסף בהפצרותיו. לא פעם השומר חוקר אותו קצרות, שואל אותו על מולדתו ועל דא ועל הא, אבל מתוך שוויון נפש, כדרכם של אדונים חשובים, ובסוף הוא שב ואומר לו תמיד שעדיין אינו יכול להרשות לו להיכנס. האיש, שהצטייד היטב לקראת מסעו, משתמש בכל מה שיש לו, יקר ככל שיהיה, כדי לשחד בו את שומר הסף. והשומר אמנם אינו מסרב לקחת כלום, אבל שב ואומר: "אני מסכים לקחת את זה רק כדי שלא תחשוב שהיה משהו שיכולת לעשות ולא עשית." במשך השנים הרבות האיש מתבונן בשומר הסף כמעט בלי הרף. הוא שוכח את שאר השומרים והשומר הראשון הזה הוא בעיניו המכשול היחיד המונע את הכניסה אל החוק. הוא מקלל את מזלו הביש, בשנים הראשונות בקול רם ובלי מעצורים, ואחר-כך, כשהוא מזדקן, הוא רק רוטן בינו לבינו. הוא נהיה ילדותי, ומאחר שמתוך ההסתכלות רבת השנים בשומר הסף גילה גם את הפרעושים שבצווארון פרוותו, הוא מבקש גם מהפרעושים לעזור לו ולהזיז את השומר מדעתו. לבסוף ראייתו נחלשת ושוב אין הוא יודע אם באמת מחשיך סביבו או רק עיניו הן שמתעתעות בו. אבל עכשיו אין ספק שהוא רואה באפלולית כמין זוהר המפציע בעד פתח החוק ואינו כבה. ימיו ספורים עתה. לפני מותו, כל הניסיונות שהתנסה בהם במשך כל הזמן מתלכדים בראשו לשאלה אחת שעדיין לא שאל את שומר הסף. הוא רומז לו, שכן אינו יכול עוד לזקוף את גופו המאובן. השומר נאלץ להתכופף אליו כפיפה עמוקה, כי הֶפרש הגובה השתנה מאוד לרעת האיש. "מה עוד אתה רוצה לדעת?" השומר שואל, "אינך יודע שׂובעה." "הרי כל בני האדם שואפים אל החוק," האיש אומר, "ואיך זה כל השנים הרבות האלה לא ביקש איש זולתי רשות להיכנס?" השומר רואה שהאיש כבר נוטה למות, וכדי שעוד יגיע אל חוש השמיעה הגוֹוע שלו הוא מרעים עליו בקולו: "שום איש זולתך לא היה יכול לקבל רשות להיכנס לכאן, כי הכניסה הזאת נועדה רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותה." (מתוך הפרויקט הסיפור הקצר).

ג. סרטון והקראה של הסיפור באנגלית.

 •Before the Law -Franz Kafka read by Orson Wellshttps

ד. המצגת להוראה: קישור למצגת

את הסיפור פיצלתי לשבעה חלקים. לכל חלק מצורפות שאלות (רצוי להתמקד בהוראה שיתופית על-ידי העתקה למצגת גוגל סליידס). בנוסף, קישרתי את הסיפור לפיוט יהודי.

קריאה מעמיקה ב"לפני החוק"  עשויה לחדד את הקשיים העכשוויים, לעורר שאלות ולמצוא נחמה באובייקט המעבר, אולי לפחות עד אשר תחלוף הקורונה. 

 

ויניקוט ד. ו. (1995). משחק ומציאות. תל אביב: עם עובד.

צורן, ר' (2009). הקול השלישי. ירושלים: כרמל.

קפקא, פ'. רופא כפרי. תל אביב: ספריה לעם.

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s