קולה של שבועת הרופא

(כתבה: חגית הורוביץ)    יצאנו למרפסות של ימי הקורונה, ומחאנו כפיים לרופאים ולצוותים הרפואיים שעמדו בחזית המאבק. התבוננו כיצד הם מיישמים בתנאים קשים את שבועת הרופאים (שבועת היפוקרטס), את התחייבותם להציל חיים ככל שניתן ולדאוג לכל החולים. התפעמנו ממסירותם המקצועית והציבורית שדחקה הצידה את צרכיהם האישיים. מסירות זו הזכירה לי את רייה גיבורו ומספרו של הרומן הפילוסופי והאלגורי "הדבר" של אלבר קאמי.

נקודת המוצא האישית של רייה רופא העיר אוראן, עם ניצניה הראשונים של מחלת הדבר אינה פשוטה. "בבוקר השישה עשר באפריל יצא דוקטור ברנאר רייה מחדר העבודה שלו ורגלו נתקלה בחולדה מתה באמצע מישורת הקומה… לא החולדה העסיקה את מחשבותיו. הדם שנפלט החזיר אותו אל דאגתו האישית. אשתו שהייתה חולה זה שנה, עמדה לנסוע למחרת לבית מרפא בהרים. ("הדבר", עמוד 13). עוד לפני הפרידה ממנה בתחנת הרכבת, הוא מסייר בשכונות העניים ומוצא שם "כתריסר חולדות שהושלכו על שיירי הירקות והסמרטוטים המלוכלכים". בשלב הזה הוא מסרב עדיין להכיר בחומרת התופעה. אבל המצב בעיר מחמיר. אלפי חולדות נפוחות ומרקיבות נערמות ברחובות. מישל שוער בניין מגוריו מגלה תסמיני חולי משונים, ומותו מבשר על התרחבות מקרי החולי והמוות בעיר. כעת לראשונה מבין רייה שעליו להקדיש את פעילותו הרפואית והציבורית למיגורה של מגפת הדבר עליה הוא לומד מד"ר קסטל הזקן. פעילות זו גוזרת עליו ניתוק מאשתו האהובה ועם דעיכת המגפה הוא מתבשר על מותה.

דילמה זו בין האישי לציבורי משתלבת היטב עם תפיסת האבסורד הקיומי של קאמי לפיה האדם הבודד נדרש להעניק לחייו משמעות בעולם חסר אל ובתנאים של סבל ומוות מקריים. רייה בוחר במאבק ומרד נגד האבסורד באמצעות עשייה ציבורית המקדשת את ערך חיי הזולת. לגישתו גם אם "הדבר" משמעו תבוסה אינסופית, אסור להפסיק להילחם. רייה מסכן את עצמו בטיפול מסור בחולים ובהצטרפות ליחידות התברואה של העיר. הוא פועל מתוך מחויבות לעצמו ואהבת האדם.

ד"ר רייה אינו בודד לגמרי במערכה זו של מיגור המגפה. דמויות כמו טארו וראמבר פועלות ביחד אתו בדרכן שלהן, כדי לשנות את המציאות הקשה. בנוסף לכך ניתן למצוא את עקבותיו גם בימנו בעבודת הצוותים הרפואיים, הקופאיות, השליחים והעובדים החיוניים, שמסכנים את עצמם למעננו במציאות יומיומית של מגפה.

בחלק החמישי של הרומן במקביל  לצער על מותם של טארו ואשתו של רייה מסתיימת המגפה. שערי העיר נפתחים, ורייה מבקש ללמד זכות ולזכור את קרבנות הדבר באמצעות הכרוניקה. עם צהלות השמחה של ההמון נחתם הרומן עם תובנת האבסורד של קאמי: "הוא (רייה) ידע…, שחיידק הדבר לא מת ולא נעלם לעולם, שיכול הוא להיות שקוע בשינה עשרות שנים ברהיטים ובמצעים, שמחכה הוא בסבלנות…ואפשר שביום מן הימים, לאסונם של בני האדם וכדי ללמדם לקח, יעורר הדבר את חולדותיו וישלח אותן למות בעיר מאושרת."

יצירת פודקאסט בכיתה – שלושה שלבים (תוצר לימודי)

הערה: פעילות זו תבוצע לאחר הכרות וקריאה מעמיקה של הרומן, ודיון בכיתה.

שלבים	פעילות קבוצות בכיתה/ למידה מרחוק
שלב ראשון: למידה קבוצתית באמצעות האזנה פעילה  לפודקאסט: "עשר מכות: מכת דבר עם מאיה סלע ויובל אביבי. "  (כאן תרבות) .העוסק במשמעות הדבר והמגפות בספרות ובחיים ומחולק להקדמה ולמספר ראיונות עם מומחים (שאלות ותשובות) +שירים. ( מההתחלה עד 9:50- מבוא, שיר, משמעות הדבר- פרופסור דן לאור 13:32, שיר, המגפה והמחלה בספרות- פרופסור ערן דרופמן 30:00, שיר, מגפות בעולם התרבות והספרות- דר' ננה אריאל 43:17.	חלוקת הכיתה לקבוצות על פי תכני הפודקאסט והעיסוק בשאלת משמעות המגפה ( בלמידה מרחוק ניתן להשתמש בחדרי הדיון של הזום break out rooms) ,) . התלמידים יענו על שאלת משמעות המגפה (ביצירות ספרות או בחיי התרבות)  ויעלו את מסקנותיהם לפדלט או לקובץ שיתופי שיוקרן בכיתה במליאה או בחדר הזום הכיתתי ויוצג על ידי התלמידים.
שלב שני – הכנה לקראת יצירת פודקאסט כיתתי שיעסוק בהתמודדות הדמויות עם האישי מול הציבורי. ( האם התמודדות זו מהווה דילמה עבור כל דמות בנפרד) הדמויות ביצירה: דר' רייה, טארו, ראמבר, גראן, האב פאנלו, קוטאר, ד"ר' קסטל, ד"ר רישאר,.	בשלב זה יחקרו התלמידים בקבוצות את הדמויות השונות ביצירה. כל קבוצה תאפיין דמות אחרת ביצירה ותעמוד על יחסה של אותה הדמות לאישי ולציבורי.  לאחר איסוף הנתונים יתבקשו התלמידים לנסח את ממצאיהם באמצעות 3 שאלות + תשובות שיופנו בפודקאסט הכיתתי לחוקר ספרותי או לדמות עצמה.
שלב שלישי – הקלטת הפודקאסט ופרסומו בקהילת בית הספר.	בפודקאסט זה כל קבוצה תקליט ראיון של 10 דקות עם דמות מהיצירה או דמות של חוקר מומחה בנושא הנחקר (האישי מול הציבורי בהתנהלות דמות ביצירה) קבוצה אחת תחבר את המבוא ותשלב שיר/ים בעלי זיקה לנושא.

לקריאה נוספת

גולומב, יעקב (1992). מבוא לפילוסופית הקיום: אקזיסטנציאליזם, האוניברסיטה המשודרת, גלי צהל.

הורוביץ, טליה (2005) "על העיוורון והדבר: דיאלוג סמוי בין סאראמאגו וקאמי", שאנן (יא).

ויניצקי, פלורה (2009). הדבר- אלבר קאמי, רכס

קאמי, אלבר (2001). הדבר, בתרגום: אילנה המרמן, עם עובד.

שגיא, אבי, (2000). אלבר קאמי והפילוסופיה של האבסורד. ירושלים: משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת.

שריד לימור(  2016 ). הרהורים על ספרות ורפואה – דילמות ביחסי רופא חולה, 4 כרכים, אוניברסיטת תל אביב.