כלי חשיבה, כללי, למידה שיתופית, ספרות

מה יהיה המשפט הפותח? "העיוורת" (1912) מאת יעקב שטינברג

פתיחת הסיפור, (האקספוזיציה, מצג), מסמנת את כלל החומרים הדרושים לקורא לשם הבנת הסיפור. הפתיחה אינה חייבת לתאר את ראשית ההתרחשות, ולעתים היא מבשרת את סופה. ניתן לאפיין את מאפייניי הפתיחה על פי תפקידיהם: משפט פתיחה, הצגת הדמויות, תיאור המקום והזמן ושזירת בעיה שבהמשכו של הסיפור תעמיד סיבוך והתרה.

בסיפור "העיוורת" פסקת הפתיחה מהותית לפרשנותו של הסיפור כי במהלך הקריאות השונות, הקורא מפענח את "השקר" ואת השלבים העלילתיים לפתרון החידה. יתר על כן, הפתיחה מדגישה את ההטייה הרטורית ואת הדילמה המוסרית (פרי, 1967).

א. הקראת הפתיחה – הקראה חווייתית

הקראת הסיפור:

מומלץ להקריא את פתיחת הסיפור בחדר חשוך או לחלק לתלמידים כיסוי עיניים. ההחשכה מקרבת את הקורא לעולמה הרגשי של חנה העיוורת ולעיוורון המוסרי.

ב. משפט פתיחה 

" לחנה העיוורת הגידו לפני חתונתה, כי זה שעתיד להיות בעלה הוא איש אלמן ועסק הטבק הוא מסחרו"

להקריא שוב את משפט הפתיחה: לבחון את מבנה המשפט ואת פערי המידע.

למשפט הפתיחה מיוחסת חשיבות רבה, משום שהוא המשפט הראשון שבו נתקל הקורא, ולכן יש לו השפעה מכרעת על המשך הקריאה. במשפט הפתיחה בסיפור "העיוורת" טמונות התימות העיקריות: מעמדה של אישה עיוורת בחברה היהודית, שקר ונישואים.

אפשר להרחיב על הסוגים השונים של משפטי פתיחה ולהקריא דוגמאות טקסטואליות אחרות, לדוגמה:

משפט הפתיחה של ספר בראשית:  "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"

משפט פתיחה של סיפורי -עם: "היה היה פעם, לפני שנים רבות …".

  • משפט הפתיחה של הרומן בין שתי ערים מאת צ'ארלס דיקנס: "זה היה הטוב שבזמנים, זה היה הרע שבזמנים" (It was the best of times, it was the worst of times)‏
  • ולדימיר נבוקוב בלוליטה : "לוליטה, הילת ימי, להט לילותי" (Lolita, light of my life, fire of my loins).
  • לב טולסטוי באנה קרנינה: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה".
  • עמוס עוז מתאר את הקושי להתחיל לכתוב סיפור: "הדף הריק עומד ולא אומר לך במה להתחיל. דף לבן זה בעצם קיר אטום מסויד. בלי דלת ובלי חלון…מה להכניס לעמוד הראשון? מה צריכה להבטיח הפסקה הראשונה? מה יהיה המשפט הפותח? ״באמצע שביל חיינו תעיתי ביער עד"? ובעצם, מה תהיה המלה הראשונה בספר, הטביעה השחורה הראשונה על פני הדף הלבן? (עוז 8)

ג. מיפוי תפקידי הפתיחה:

לבקש מהתלמידים להגדיר את המאפיינים הבאים: מקום, זמן, דמויות והשערות של הבעיה הטקסטואלית. מומלץ לבצע את המטלה בזוגות.

לאחר הצגת תפקידי הפתיחה ניתן לאפיין את סוג הפתיחה על פי המאפיינים הבאים.

מהו סוג הפתיחה "בעיוורת"?

התחלה מבראשית: הצגת רקע כללי

התחלה מאמצע הדברים: התחלה הנראית כמהמשכו של קטע סיפורי (in medias res) המעמידה סימני שאלה רבים

התחלה של תמונה סיפורית: ייצוג כללי של המרחב התרבותי של הסיפור.

התחלה של מסגרת: שני סיפורים שסיפור המסגרת מכיל את הסיפור הפנימי.

הכותרת, משפט הפתיחה, נקודת המבט ומאפייני הפתיחה — מבטיחים את הקריאה המאתגרת באחד מהסיפורים המשובחים והאהובים בתוכנית הלימודים בספרות , וזאת עוד טרם דיברנו על הסגיר והפואנטה.

אבן, יוסף (1966). מילון מונחי הספרות. ירושלים: אקדמון.

עוז, עמוס (1996). מתחילים סיפור. ירושלים: כתר.

פרי, מנחם (1967). על סיפורו של יעקב שטיינברג "העיוורת". בתוך: מדריך ללקט סיפורים: תשכ"ז: חוברת עזר למורים, תל אביב: משרד החינוך והתרבות, היחידה לחינוך חברתי בבתי הספר העל-יסודיים, 3–39.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s