חקר, כלי חשיבה, כללי, כתיבה עיונית, למידה שיתופית, ספרות, תקשוב

ניגון של טעמים: כינורו של רוטשילד ומתכון לגפילטע-פיש

מהו כוחו של ניגון בספרות? האם הניגון המטפורי אכן משתלב עם עולם הציורים הלשוניים הרוחש לעבר משמעות היצירה? כיצד ניתן להבין באמצעותו את החיים סביבנו ואת הצורך שלנו לשמור חלקים מעצמנו ומתרבותנו עבור בני הדורות הבאים? כדי לעמוד על כוחו ומשמעותו חשוב להקשיב לצלילי כינורו של יעקב בסיפור הקצר "כינורו של רוטשילד" של צ'כוב, ולדמיין את ניגון הטעמים המיוחד של דודה רוזה במסה  "מתכון לגפילטע- פיש" מאת אריאל הירשפלד.

נִגּוּנִים /פניה ברגשטיין

"שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים."

פניה ברגשטיין בשירה "ניגונים" קושרת בין משמעות מזמורי ילדותה לזיכרונות ההווה באמצעות מטפורות של גרעינים שעולים וצומחים בתוך הלב הרוטט מצער הפרידה מהמשפחה. ניגון הלב נוגע בהדרגתיות בנפש השומע ומבטיח לעצמו המשכיות אישית ותרבותית. שיר זה העוסק בכוחו של הניגון במבט לדורות הבאים, מזכיר את תפקיד הנגינה בסיומו של הסיפור: "כינורו של רוטשילד" כאשר יעקב משמר את המשכיות מורשת צערו ונשמתו באמצעות הורשת הכינור והניגון לרוטשילד. נושא ההורשה וההמשכיות התרבותית עולה גם במסה : "מתכון לגפילטע- פיש". המספר מבקש מדודתו שתלמד אותו את סודות המתכון כדי ש"לא יאבד הידע הזה עם מותה" במסע מטפורי זה מסתבר לו שכדי לנגן היטב את נפשו ולהגיע לתוצר מושלם אין די בחומרי גלם. "יש להבין את הנשימות המחברות ביניהן" את שילוב הטעמים המיוחד בין הפלפל, הסוכר והמלח.

המסע להכרת כוחו של הניגון ביצירות

ציוד לדרך: כיתת מחשבים או מחשב מרכזי וטלפונים

מיומנויות נדרשות: הכרות עם הגוגל דוקס (מסמך שיתופי)

פעילות מקדימה: לאחר הקריאה הקולית בכיתה וההכרות הראשונית עם היצירות (או עם חלקן), יש לחלק את הכיתה לקבוצות על פי יצירות (או על פי חלקי יצירות) ולבקש מהתלמידים להעתיק למסמך שיתופי משפטים העוסקים במוטיב הנגינה ולעמוד על משמעותן ביצירה. (על פי הטבלה)                      

הניגון ביצירה (ציטוטים) משמעות
   

במליאה: הקבוצות יעלו את המסמכים השיתופיים ללוח הכיתתי, כדי להציג את יחסי הגומלין בין גיבורי היצירות לניגון האמנותי והמטפורי (יעקב, רוטשילד, הדוברת בניגונים), וכדי להתייחס  למשמעותו של הניגון בכל אחת מהיצירות או בין חלקיה השונים של היצירה. מסקנות הדיון תכתבנה על גבי הלוח ותשמשנה בסיס לכתיבה אישית.

בבית: שאלה אישית רלוונטית לעולמו של הלומד: (שאלת עמ"ר)

תאר את מקומו של הניגון בחייך ? הדגם את טענתך והתייחס למשמעותו של הניגון על פי היצירות שלמדת בכיתה.

מחוון לבדיקת תשובה לשאלת עמ"ר: (הצעה)

ניסוח בהיר של הטענה 10%
דוגמאות לביסוס הטענה (3 דוגמאות מפורטות ) 50%
בדיקת איכות התשובה: האם קיימת התאמה בין הידע הנזכר לטענת הכותב (ביסוס העמדה המוצגת) ? 40%

הערה: מאחר ושאלות עמ"ר מבוססות על דעה אישית, ניתן לענות עליהן בדרכים שונות. בהתאם לכך תתקבלנה כל התשובות כל עוד נימוקי התלמיד יתבססו על עובדות נכונות.

לעיון נוסף:

הירשפלד, אריאל (2006). רישומים של התגלות. הוצאות עם עובד וחרגול.

המזכירות הפדגוגית (2017). "התאמת שאלות הבגרות למטרות הלמידה", איגרת מידע, חלק ב. משרד החינוך. אוחזר ב 6.10.19.

גולדברג, לאה (1975).  "כינורו של רוטשילד". אמנות הסיפור: עיונים בצורות הסיפור הקצר ובתולדותיו. ספרית פועלים.  

עוז, עמוס (1966). "הפסדי ענק: (על פתיחת הסיפור 'כינורו של רוטשילד' מאת צ'כוב)". מתחילים סיפור.  כתר. עמודים 45–52.

צור, מוקי (2014) . פניה ברגשטיין: סיפורה של משוררת וחלוצה ומבחר משיריה. בעריכת לאה שניר. הקיבוץ המאוחד. עמודים 10, 12, 94–95.

קינן אהוד. "גוגל דוקס- המדריך למשתמש". Ynet 27.12.11. אוחזר ב 6.10.19 .

.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s