כלי חשיבה, כתיבה יצירתית, ספרות

שיחה בין טקסטים בחודש תשרי: ארון הספרים היהודי ושיעור ספרות

כדי שנרגיש ונדע  שאנחנו רלוונטיים לעולמם של התלמידים, לעיתים, אתנחתא (רוחנית) קצרה הממוקדת בציר הזמן התרבותי-דתי עשויה לחדד יעד זה. חודש תשרי מזמן קריאה משותפת בטקסטים יהודיים וישראליים; פיענוח פרשני של התרבות העברית.

למה? היא שאלה מרכזית בקיום האנוש, ודווקא, בשיעור ספרות ניתן להעמיק במושאים השונים של שאלה זו. החיפוש אחר משמעות החיים והגדרת שאלות קיומיות מתקשרים לסוגיות זהות תרבותיות, דתיות וחילוניות. הקריאה בשני טקסטים שונים המנהלים "שיחה" ביניהם, אינטר-טקסטואליות מובהקת, מחדדת שאלה זו.

לדוגמה, "והיא תהילתך" מאת יהודה עמיחי:

בִּשְׁתִיקָתִי הַגְּדוֹלָה וּבְצַעֲקָתִי הַקְּטַנָּה אֲנִי חוֹרֵשׁ
כִּלְאַיִם. הָיִיתִי בַּמַּיִם וְהָיִיתִי בָּאֵשׁ.
הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם וּבְרוֹמָא. אוּלַי אֶהְיֶה בְּמֶכָּה.
אַךְ הַפַּעַם אֱ-לֹהִים מִתְחַבֵּא וְאָדָם צוֹעֵק אַיֶּכָּה .
וְהִיא תְּהִלָּתֶךָ.

אֱ-לֹהִים שׁוֹכֵב עַל גַּבּוֹ מִתַּחַת לַתֵּבֵל,
תָּמִיד עָסוּק בְּתִקּוּן, תָּמִיד מַשֶׁהוּ מִתְקַלְקֵל.
רָצִיתִי לִרְאוֹתוֹ כֻּלּוֹ, אַךְ אֲנִי רוֹאֶה
רַק אֶת סֻלְיוֹת נְעָלָיו וַאֲנִי בּוֹכֶה.
וְהִיא תְּהִלָּתוֹ.

אֲפִלּוּ הָעֵצִים הָלְכוּ לִבְחֹר לָהֶם מֶלֶךְ.
אֶלֶף פְּעָמִים הִתְחַלְתִּי אֶת חַיַּי מִכָּאן וָאֵילֵךְ.
בִּקְצֵה הָרְחוֹב עוֹמֵד אֶחָד וּמוֹנֶה:
אֶת זֶה וְאֶת זֶה וְאֶת זֶה וְאֶת זֶה.
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.

אוּלַי כְּמוֹ פֶּסֶל עַתִּיק שֶׁאֵין בּוֹ זְרוֹעוֹת
גַּם חַיֵּינוּ יָפִים יוֹתֵר, בְּלִי מַעֲשִׂים וּגְבוּרוֹת.
פִּרְקִי מִמֶּנִי אֶת שִׁרְיוֹן גּוּפִיָּתִי הַמַּצְהִיבָה,
נִלְחַמְתִּי בְּכָל הָאַבִּירִים, עַד הַחַשְׁמַל כָּבָה.
וְהִיא תְּהִלָּתִי.

תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ, דַּעְתֵּךְ רָצָה עִמִּי בְּכָל הַדֶּרֶךְ,
וְעַכְשָׁו הִיא עֲיֵפָה וְאֵין בָּהּ עוֹד עֵרֶךְ,
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ מוֹצִיאָה דָּבָר מִן הַמְקָרֵר,
מוּאֶרֶת מִתּוֹכוֹ בְּאוֹר שֶׁמֵּעוֹלָם אַחֵר.
וְהִיא תְּהִלָּתִי
וְהִיא תְּהִלָּתוֹ
וְהִיא תְּהִּלָּתֶךָ.

הפיוט "והיא תהילתך" במאגר הפיוטים http://old.piyut.org.il/textual/english/572.html

עמיחי מנהל "שיחה" נוקבת עם "ארון הספרים היהודי". על כן, הקריאה בשיר אגב התייחסות לפיוט תתמקד בסוגיות מהותיות בין העולם הדתי לעולם החילוני.

בכיתה:

  1. ניהול דיון פתוח: להקריא את השיר ואת הפיוט ולבקש מהתלמידים להציג סוגיות משותפות (בזוגות או במליאה).
  • אי/קיומו של האל

התלמידים יציגו את עמדותיהם לגבי סוגיה זו. המורה מקשיב. במהלך הדיון, ניתן להוסיף את המשל "האיש המשוגע" של ניטשה  על "מות האלהים".

האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר בהיר אחר הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים!" – מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד? שאל אחר מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. […] "היכן נעלם אלוהים" קרא המשוגע, "אני אגיד לכם היכן. אנחנו הרגנו אותו – אתם ואני! כולנו רוצחיו! אבל איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? האין אנו צונחים מטה מטה ואחורה והצידה ולפנים – לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן – עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהרים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? – גם אלים נרקבים! אלוהים מת! אלוהים יישאר מת! ואנחנו הרגנו אותו"!"

 ("משל "האיש המשוגע" (קטע 125)

בדרך כלל, לאחר הקראת המשל, תגובות התלמידים מגוונות וסוערות. חשוב לתת ביטוי לכל הקולות ואולי לחדד את העמדה האגונסטית https://he.wikipedia.org/wiki/%

סוגיות נוספות וחשובות הנגזרות מהקריאה הכפולה:

  • מצב קיומי ללא אל: מערכת הערכים
  • קלקול ותיקון – בעולם חילוני
  • קלקול ותיקון – בעולם דתי

דוגמה נוספת:

פתח לי שער 

מילים: יאיר הורביץ
לחן: שלמה גרוניך

"פתח לי שער", אתה אומר,
ונושא עיניים למרומים.

רגליך על הקרקע
וראשך שט בעננים.

את חיי אבלה בשמיים
כך אמרה הציפור,
ועל הארץ אדע את מותי.

האדמה תפתח לי כשער,
הוסיפה הציפור,

ואחריה רק נעילה. 

הפיוט: פתח לנו שער


פְּתַח לָנוּ שַׁעַר
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר
כִּי פָנָה יוֹם

הַיּוֹם יִפְנֶה
הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה
נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ

אָנָא אֵל נָא
שָׂא נָא
סְלַח נָא
מְחַל נָא
חֲמָל נָא
רַחֵם נָא
כַּפֶּר נָא
כְּבֹשׁ חֵטְא וְעָוֹן

בכיתה:

כתיבה יצירתית:

התלמידים יכתבו באופן חופשי ויצירתי תמונות ומחשבות העולות בעקבות הקריאה בטקסטים תוך כדי השמעת הביצועים המוזיקאליים. אפשר להתמקד במשפט "פתח לנו שער בעת נעילת שער".

האם כל התלמידים חייבים להקריא? התשובה מורכבת.

אני ממליצה, במהלך ההקראה של התוצרים היצירתיים, להקפיד שכל התלמידים ישתתפו אפילו בהקראה חלקית, מילה אחת או משפטים אחדים.

כמו כן, תוך כדי הקראת הקטעים היצירתיים, רצוי לנהל דיון המבוסס על התובנות שהתלמידים הקריאו.

פתח לנו שער – הרב אשר היינוביץ

https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/Song/Pages/Song.aspx?SongID=414#

פתח לנו שער  – חנן יובל    פתח לנו שער

פתח לנו שער – שי אברמסון https://www.youtube.com/watch?v=ts6YSpBAKvM

פתח לי שער – שלמה גרוניך, יאיר הורוביץ https://www.youtube.com/watch?v=TTbXfMaNTRY

לסיכום, השיח המשותף או הכתיבה היצירתית פותחים פתח לארון הספרים היהודי שדרכו ניתן לגעת בסוגיות קיומיות ומהותיות לגיל ההתבגרות ולהשכלה כללית , והרי השאלה הגדולה, למה, רלוונטית עבורנו בכל גיל ובכל מועד.

הורוביץ , יאיר (2008). כל השירים תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

ניטשה, פרידיריך (1976). הולדת הטרגדיה המדע העליז. ירושלים, הוצאת שוקן,

עמיחי, יהודה (1962) . שירים 1948–1962. ירושלים: הוצאת שוקן, עמודים 74-75  .

שגיב נויה (2019). פרשת השבוע. אתר מקראנט. אוחזר ב 20.09.19 http://noyasagivparashathashavua.blogspot.com/2010/09/blog-post_16.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s