בין חברים, כלי חשיבה, כללי, כתיבה יצירתית

כתיבה יצירתית: העמקת הדיון בסיפור "אהבתי נערה" מאת פרנץ קפקא

כתבה: גל עזרן

התבנית הסיפורית "בחור פוגש בחורה" היא מהתבניות העלילתיות הנפוצות בקרב תסריטאים, ולא בכדי. האוניברסליות הנגזרת מעצם קיומו של רצון במפגש בין-אישי בעולמנו, ההתנגשות בין רצונות וכוחות שונים המלווים מפגש מעין זה, והציפייה הדרוכה לקבלת מענה על שאלות השאלות – "מה יעלה בגורלם של שני האוהבים הללו?" – כל אלה הופכים גם את הסיפור הקצרצר "אהבתי נערה" לפרנץ קפקא ליחידת הוראה המזמנת שיח פנימי והיכרות חשובה עם העצמי של כל אחד מאיתנו.

אותה אוניברסליות באה לידי ביטוי בעצם הבחירה בתואר "נערה", במקום ציון שמה הספציפי (מילנה ופליצה נשארות לעת עתה חתומות בתחומי המכתבים בלבד…), כמו גם בבחירה להשתמש במטאפורה משוכללת כמניע עלילתי המכיל את התפתחות מערכת היחסים בין הדמויות למן תחילתה ועד לסופה, דרכה נחשפים הכוחות המנוגדים של הרצון במפגש, והסיבות לכישלון מפגש זה משני כיוונים שונים: החניתות המופנות כלפי חוץ והחניתות המופנות כלפי פנים. ולכן כל אחד מהתלמידים יכול להיכנס, להכניס את עצמו למשוואה שבין ההגנה לתקיפה, ולנסות לברר עם עצמו מול עצמו מהן החניתות שלו.

הצעה למשימת כתיבה יצירתית:

לאחר שדנו בכיתה במכלול המשמעויות העולות מהשימוש במטאפורת החמושים בחניתות, והראנו כיצד מטאפורה זו משתכללת ומתפתחת גם באמצעות שימוש במושגים נוספים משדה הקרב (פציעה, נסיגה, דם וכדומה), ניתן לחלק לתלמידים את דף העבודה שלהלן. בדף זה מופיע הסיפור בגרסה בה הושמטו כל הצירופים הקשורים במטאפורת החניתות. על התלמידים למלא את החלקים החסרים בסיפור ובכך "להפוך" את סיפורו של קפקא לסיפורם, תוך שכל אחד ינסח עבור עצמו – בהיותו האדם שהוא – מהן החניתות המקשות עליו בניסיונו לפגוש את האחר.

נקודות להנחיה:

  • רצוי לעודד את התלמידים לחשוב על מטאפורה אחרת שאינה החמושים בחניתות (תלמידיי, למשל, כתבו על מסכה בנשף תחפושות, גשר חבלים רעוע וכדומה), הנכונה להם ומאפיינת אותם, ולפתח הלאה את השדה הסמנטי של המטאפורה שלהם. במקרה שתלמיד מתקשה בניסוח מטאפורה (וזה אכן לא פשוט עבור כולם) אפשר להציע לו להתייחס בכתיבתו לרגשות ולמצבים שעשויים להיות אותן החניתות (גאווה, קנאה, עיוורון וכו'), ואותם לפתח בהשלמתו את החלקים החסרים בסיפורו.
  • מומלץ להדגיש שאמנם אצל קפקא החמושים בחניתות נמצאים הן מסביב לנערה והן מסביב לדובר, אולם בסיפור שלהם אין חובה להיצמד דווקא לנראטיב הזה – יכול מאוד להיות שהדברים שמונעים מהם לגשת אל האחר שונים מהדברים המונעים מהאחר לגשת אליהם. כדאי לכוון אותם לחשוב על אחר (נערה או נער) ספציפי אליו הם מתייחסים בכתיבתם – זה יעזור להם לגשת אל המשימה ואל עצמם יותר בנוחות.
  • בדומה לקפקא, רבים מתלמידיי התייחסו למערכת יחסים אשר אותה לא הצליחו לממש או למערכת יחסים שהיו רוצים לממש בנקודת הזמן הנוכחית אך הם נתקלים בקשיים לעשות כן. עם זאת, ישנם תלמידים שהתקשו לגשת אל משימת הכתיבה מאחר שהם כבר נמצאים במערכת יחסים וחשים שהחניתות לא רלוונטיות עבורם. במצב כזה, אני ממליצה להדגיש עבורם דווקא את החשיבות של היכולת שלנו לנסח עבור עצמנו את החולשות שלנו, כמו גם את הדברים שעשויים בהמשך להוות לנו מכשול, ומתוך המודעות אליהם לראות את הדברים זמן אמת, להימנע מהם מראש או לפתור אותם – ולא להצטער בדיעבד, בדומה לדובר בסיפור.

אני מציעה לעבור בין התלמידים בזמן הכתיבה: חלקם מאוד רוצים לשתף או לקבל אישור על כך שהם "בכיוון הנכון". כדאי להתייחס לכך שאין באמת כיוון נכון במשימת הכתיבה הזו – שכן לכל אחד הכיוון הנכון שלו. חלקם מתקשים ואנחנו יכולים לעזור להם להתמקד בדבר שאותו הם מתקשים לנסח. מכיוון שמדובר בכתיבה יוצרת, חשוב לשקף לתלמידים את הצלחתם הספרותית ולו רק מתוקף העובדה שהצליחו לייצר מטאפורה בעצמם ולשכלל אותה בתוך עלילה, ולהראות להם כיצד הצליחו להשתמש בה באופן מושכל התורם הן לעיצוב הדמויות בסיפורם והן לאפיון מעמיק של מערכת היחסים ביניהן.

אהבתי נערה   /   _________________

אהבתי נערה, וגם היא אהבה אותי, אבל נאלצתי לעזוב אותה.

למה?

אינני יודע. דומה היה כאילו היא _______________________________

_____________________________________________________.

 בכל פעם שהתקרבתי, נתקלתי ב______________________________ _____________________________________________________

ונאלצתי______________________________________. סבלתי מאוד.

הנערה לא הייתה אשמה בזה?

נדמה לי שלא, בעצם, אני יודע שלא. ההשוואה הקודמת לא הייתה שלמה,

גם אני הייתי ___________________________________________ ____________________________________________________.

כשנדחקתי לגשת אל הנערה נתקלתי תחילה ב_____________________ _____________________________________________________ _____________________________שלי וכבר פה לא הצלחתי להתקדם.

אולי אפילו לא הגעתי כלל אל ה________________________________ __________________________________של הנערה, ואם אמנם הגעתי,

כי אז כבר ______________________________________________

מן ה____________________________________ שלי והייתי מחוסר הכרה.

האם נשארה הנערה לבדה?

לא, אחֵר הצליח להידחק ולגשת אליה, בקלות ובלי מכשול. ואני, תשוש

ממאמצַי, צפיתי בהם בשִׁוויון נפש, כאילו הייתי האוויר שהם הגישו דרכו

את פניהם זה לזה לנשיקה הראשונה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s