כלי חשיבה, כללי, כתיבה עיונית, למידה שיתופית

לרקוד את החיים- דיון כיתתי מיטבי

דיון כיתתי טוב מתנהל כמו ריקוד של מורה עם תלמידים. המורה, בצעדי מחול עדינים, מאפשר לכל משתתפי הדיון- ריקוד להעמיק וליצור תובנות חדשות ביחס ליצירה הספרותית הנלמדת ולמיקומה בריקוד החיים. דיון – ריקוד שכזה לאחר מספר פעולות הכנה של המורה, יוכל להניע תהליכי למידה בכיתה ליצירת תובנות חדשות ביחס לנושאי הלימוד. תהליכים אלו יודגמו בהמשך באמצעות הסיפור הקצר "הרקדן" ליהודית הנדל.

הרקדן/יהודית הנדל

'הרקדן' ליהודית הנדל שייך לקובץ הסיפורים "המקום הריק" העוסקים בבדידות אנושית ומתרחשים בגן דובנוב בתל אביב. סיפור נפלא זה זמין לקריאה באתר מעבורת- הסיפור הקצר ויש בכוחו להוביל את הקורא לתובנות בנושאי חיים ומוות, דרך צעדי הריקוד של הגיבור הזקן ומבטה המעמיק של המספרת.

דיון כיתתי מיטבי בשלושה צעדים

צעד ראשון: ישיבה ותרגול כללי הדיון

  • כדי לעודד הקשבה, קשר עין וכבוד הדדי כדאי לבקש מהתלמידים להסתדר במעגל הקשבה (או במספר מעגלים בהתאמה לפעילות וגודל הכיתה) כמשתתפים שווי זכויות.
  • המנחה יציג בפני התלמידים על גבי הלוח את נושא הדיון הראשוני: הריקוד ומשמעותו לחיי האדם.
  • המנחה יכתוב על הלוח שמות של חמישה תלמידים שהביעו נכונות להגיב על הנושא הנזכר.
  • הדיון יתבצע על פי הסדר הכתוב, ולאחר לאחר שהתלמיד הראשון יציג את עמדתו, התלמיד השני יתבקש להגיב לדבריו בצורה מכובדת ( מדבריך משתמע…ויחד עם זאת…) ולהוסיף את עמדתו, וכך ינהגו גם שלושת התלמידים הבאים.
  •  במהלך הדיון יכתבו עיקרי הדברים על הלוח ובסיומו יציג המורה את הסיפור "הרקדן" של יהודית הנדל ויבקש מהתלמידים לבדוק כיצד התובנות ביחס למשמעות הריקוד באות לידי ביטוי בסיפור.

צעד שני: קריאה משותפת, סימון ואיסוף

  • סימון טרום קריאה: "הרקדן" ליהודית הנדל מתמקד בניגודים בולטים בין חיים למוות. ניגודים אלו מובילים למורכבות ומשמעות היצירה, לכן חשוב לבקש ממחצית הכיתה לפני הקריאה המשותפת לסמן מילים של חיים, ומהמחצית השנייה לסמן מילים שמתקשרות לנושא המוות.
  • הקריאה המשותפת תערך על פי סדר הישיבה כשכל תלמיד יסיים את קריאתו בסיומו של המשפט הרלוונטי ויפנה את מקומו לתלמיד הבא.
  • טכניקה זו בשילוב סימון מילות מפתח על גבי הטקסט תעודד את הקשב בכיתה ותוביל לדיון איכותי בהמשך.
  • עם סיום הקריאה (או במהלכה) המורה יאסוף מהתלמידים את מילות המפתח לטבלה הבאה ויבקש מהם לחשוב על משמעות הסיפור בהקשרים אלו.
  חיים מוות משמעות
פתיחה      
הסתבכות      
סיום      

צעד שלישי: דיון מיטבי במעגלי שיח

סיפור המפגש הדיאלוגי בין המספרת לרקדן הזקן בונה את משמעות ומורכבות הסיפור ביחס לחיים ולמוות. מסיבה זו חשוב להוביל את התלמידים בקבוצות לגיבוש עמדה ביחס למשמעות החיים והמוות על פי אחת (או יותר) מהדמויות בסיפור.

  • מעגלי השיח הקטנים בכיתה יאפשרו לכמות יותר גדולה של תלמידים לבטא את דעתם באמצעות השיח.
  • מומלץ למנות משקיף (תלמיד או מורה נוסף) בכל מעגל שיתעד את תרומתו החיובית או השלילית של כל משתתף לדיון.
  • בסיום התהליך ידרשו התלמידים להציג במליאה כתבי עמדה מנומקים עם דוגמאות (3 נימוקים לפחות) תוך כדי שימוש באמצעים רטוריים מבוססי הגיון -(לוגוס), מבוססי רגש -פאתוס) או מבוססי מוסר(-אתוס).

הרקדן/ יהודית הנדל- לקריאה נוספת

גלסנר, אריק, "איתנו בחושך הזה", מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ה' באדר תשס"ז, 23 בפברואר 2007, עמוד 26.

הנדל, יהודית, המקום הריק,  בעריכת מנחם פרי, הקיבוץ המאוחד, 2007.

הראל, מעין, "להיטמע במוקצה – חולות ובריאות בסיפורי יהודית הנדל", גוף פגום. מלה ממארת. הוויה פגומה : ייצוגים של חולי בסיפורת העברית החדשה, באר שבע, 2008, עמודים 259־290.

הראל, מעין, "לכתוב מן הכיסא החבוש, פואטיקה ומחלה בסיפורי יהודית הנדל", כאב בשר ודם, עורכות: סתיו שירה, מיטל אורית, תל אביב, 2013, עמודים 330-294.

ישראל, יעל," המוות פנים אל פנים", Time Out תל אביב, גיליון 224 , 15 עד 22 בפברואר 2007, עמוד 99.

מיטל, אורית, "הכאב הרושם את עצמו בגוף", הארץ, מוסף הספרים, גיליון 747,  20 ביוני , עמוד 6, 2007.

ליבנה, יוני, "הצלחת המלאה והכיסא הריק": ראיון מוקלט עם יהודית הנדל, מיטת סדום (בלוג), 27 במאי 2014.

מילנר, איריס, "זרים בבית : האלפביתי" ביצירתה של יהודית הנדל", מכאן טז, 2016 (תשעו), עמודים 85-55.

ניר, אלחנן, "פרידה לאין קץ", מקור ראשון, שבת, כ"ט באלול תשס"ז, 12 בספטמבר 2007, עמודים 14־17.

פז, מירי,  "גן הבדידות", ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ"ח בשבט תשס"ז, 16 בפברואר 2007, עמוד 27.

‫קושלבסקי, רלה,"‫ המטפורה של המקום הריק ביצירת יהודית הנדל: מן 'הסעודה החגיגית של ידידתי ב.'  ועד 'המקום הריק'", בקורת ופרשנות 43, 2010 עמודים: 228-213.

דיון מיטבי- לקריאה נוספת

אריסטו, "הלוגיקה של השכנוע: לוגוס, אתוס ופאתוס", רטוריקה, תרגום גבריאל צורן, פועלים, תל אביב, 2002.

בן חורין, יאיר, "להכניס את סוקרטס לכיתה", הגיע זמן חינוך, 3 בנובמבר 2015.

בר, יוסי, "רטוריקה ותורת הנאום" ,צריך לדעת לדבר: חשוב מה אתה אומר, לא פחות חשוב איך אתה אומר, האגודה הישראלית לתרבות הדיון, 2010.

שחור, נריה, הלל בשיח בכיתה, הרצאה במסגרת יום עיון במכון מופת בנושא "הערכה לשם למידה", תל אביב, 26 בדצמבר 2012.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s