חקר, כללי, למידה שיתופית, תקשוב

חקר ויקיפדיה בכף ידך

 

שנות השבעים של ילדותי המוקדמת לא כללו מחשבים, אינטרנט , סמרטפונים וויקיפדיה. בעידן "פרה היסטורי" זה ילדים ובני נוער "נאלצו להסתפק" באנציקלופדיות, מילונים וספרי עיון כדי לספק את סקרנותם. האפשרות לזרז את תהליך החיפוש והכתיבה לא התקיימה עבורי, ובזיכרוני  נשמרה חדוות הגילוי הכרוכה בחיפוש ערכים באנציקלופדית ' אביב' ששכנה דרך קבע בחדרי. מציאות זו השתנתה בהדרגה החל משנת 2003 עם כניסתה של הויקיפדיה העברית לרשת האינטרנט.

כיום, הויקיפדיה נמצאת איתנו ולמעננו בלחיצת מקש. כף ידנו האוחזת ובסמרטפון, מאפשרת לנו לחקור דרכה את עולמנו ככל שנחפוץ. החיפוש והשימוש בערכיה, נחשבים לחלק אינטגרלי מתהליך הלמידה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, כשלכל אחד מאיתנו שמורה הזכות לתרום להפצת הידע בעולם בכתיבה ובעריכה של ערכים בויקיפדיה.

המסע שלי אל הויקיפדיה החל בקריאת ערכים על פי צרכי הלימודיים והמקצועיים. שנים ארוכות חלפו להן עד שהחלטתי לחקור את הנעשה "מאחורי הקלעים של הויקיפדיה" ולהפוך בעצמי לעורכת, ומכאן קצרה הדרך להתנסות בהנחיית תלמידי תיכון בהרחבה ובכתיבה של ערכים העוסקים ביצירות ספרות בויקיפדיה. הצעת הפעילות בהמשך מבוססת על נכונות המורה המנחה לערוך ולתקן את תוצרי התלמידים החל משלב ראשי הפרקים עד ליצירת ערכים ראויים לפרסום. בתהליך העבודה התלמידים יתנסו בלמידה עצמאית שיתופית דרך: שאילת שאלות, איתור ועיבוד מקורות מידע, מיזוג ויצירה של מידע דיגיטלי וכתיבה תקנית ותמציתית. מיומנויות חקר אלו ישמשו ככלי בידי הלומדים לניתוח מעמיק של יצירות ספרות. פעילות הכתיבה בויקיפדיה תחזק את המסוגלות האישית של התלמידים ותהווה תרומה חשובה לקהילה כולה.

חקר ספרותי בויקיפדיה

שלב ראשון- הערכות המורה המנחה

כדי שתוכלו לאפשר לתלמידיכם לבחור סופר ולחקור את יצירותיו, עליכם ללמוד בעצמכם את רזי העריכה על פי סדר הבא:  

א. ראשית כל, עליכם להירשם לויקיפדיה. לחצו על כפתור הרישום למעלה (באותיות הקטנות)  הציגו את עצמכם בשמכם המלא והפכו לעורכים מן המניין. כעת אם תרצו תוכלו ללחוץ על כפתורי העריכה של הערכים ולהוסיף להם מתחומי המומחיות שלכם.

ב. הכירו את עולם הויקיפדיה: הכירו את רשימות היוצרים המופיעים בפורטל הספרות, בחרו יוצר ובדקו כיצד דף השיחות ודף הגרסאות הקודמות של הערך, מסבירים את תהליכי הכתיבה השיתופית בויקיפדיה. (הנ"ל נמצאים במעלה דף הויקיפדיה בשורה השנייה המוקטנת של כל ערך מימין לריבוע החיפוש).

ג. הכירו את המבנה הפורמלי של הערך הכתוב : הערכים בויקיפדיה כתובים בשפה ניטרלית, ובנויים מפתיח, גוף וסיום. הפתיח מכיל את תמצית המידע כדי לעורר סקרנות. גוף הערך מכיל מספר פסקאות הבנויות על פי עקרון מארגן, והסיום מכיל רשימת מקורות לקריאה נוספת (מקורות לא מקוונים), קישורים חיצוניים (מהאינטרנט) והערות שוליים. הערות אלו חשובות לבדיקת אמינות הכותב מכיוון שהן מכילות את מקורות המידע עליהם הסתמך.

ד. דוגמאות לערכים:

ערכים העוסקים ביוצרים: אתגר קרת, ארז ביטון, גיורא פישר, אורלי קסטל בלום ועוד.

 ערכים העוסקים ביצירות: העיוורת (שטיינברג), מופע (וולך- ספר), געגועי לקיסינג'ר (קרת).

מדוגמאות אלו ניתן ללמוד כי ערכים אלו (ואחרים) מצויים בשלבים שונים של תהליכי כתיבה שיתופיים. מבין כל אלו, בולט במיוחד הערך הקצר על גיורא פישר. ערך זה מוגדר כערך "קצמר" והוא כמובן דורש הרחבה. כמורים נוכל להוביל פעילות הרחבת ערכים קצמרים עם תלמידים, ונוכל גם ליצור בכיתה ערכים חדשים. אם פננו ליצירת ערכים חדשים סביב יצירות ספרות, ניתן להציג בפני התלמידים את הערך 'געגועי לקיסינג'ר' העוסק בסיפוריו של אתגר קרת. ערך זה מכיל את רשימת הסיפורים המופיעים בקובץ. משימת החקר תחולק בין התלמידים (חשוב לעודד את התלמידים לעבוד בזוגות) וכך כולנו נוכל לתרום לקהילת הלומדים והקוראים בויקיפדיה.

שלב שני- פעילות כיתתית

א. שעור מקדים: מאחורי הקלעים של הויקיפדיה ורישום תלמידים

א-1 הציגו בפני התלמידים ערכים שעוסקים ביוצרים וביצירות, דפי שיחה וגרסאות קודמות.

א-2 חלקו את התלמידים לזוגות ובקשו מהם לבחור יצירה מקובץ הסיפורים או השירים על פי הערך שבחרתם. לדוגמה: קובץ הסיפורים: "געגועי לקיסינג'ר".(קרת)

א-3  בקשו מהתלמידים להירשם בשמם המלא לויקיפדיה כדי שיוכלו לערוך וכדי שתוכלו בסיום תהליך הכתיבה להעריך את עבודתם. (השמות יופיעו בגרסאות הערך)

א-4 בקשו מכל זוג תלמידים התלמידים להפעיל את כפתור העריכה (עריכה רגילה ולא עריכת קוד מקור) וכך בלחיצה על שם הסיפור הנבחר ובדרישה ליצירת קישור לויקיפדיה יתקבל חלון ערך חדש עבור הסיפור. בשלב זה יופיע אוטומטית מדריך כתוב ליצירת ערכים בויקיפדיה. יש לזכור כי בשלב זה התלמידים אינם מורשים לכתוב בויקיפדיה.

ב. הכנות לכתיבה: תכנון הערך, שאלות חקר, כתיבת ראשי פרקים וחיפוש ביבליוגרפי

ב-1 נבקש מהתלמידים לתכנן את ראשי הפרקים של היצירה שבחרו על פי המבנה הפורמלי של ערכים כתובים. לאחר הפתיח עליהם לתאר בקצרה את העלילה ולהמשיך בראשי פרקים העוסקים בפרשנותה. ראשי פרקים אלו יבנו משאלות חקר קטנות שינסחו התלמידים לאחר קריאה מעמיקה של היצירה.

ב-2 במקביל לבדיקת ראשי הפרקים, יתבקשו התלמידים לנתח את היצירה ולאתר שלושה מקורות מידע מהימנים ביחס לסיפור או ליוצר, ולסמן לעצמם משפטים חשובים. מקורות מידע אלו ישובצו בשלב מאוחר יותר בהערות השולים של הערך הכתוב. (וגם במקורות לקריאה נוספת)

ג. כתיבת ערך ספרותי

בשלב זה כדאי לעבוד עם קבוצות התלמידים בקובץ שיתופי בגוגל דוקס כדי לייעל את תהליך הבדיקה באמצעות טיוטות מרובות. יש לדרוש מהתלמידים לכתוב טקסט פרשני בהתאם לראשי הפרקים שכתבו בשלב הקודם, להסתמך על הטקסט ועל מקורות המידע. כמו כן, עליהם להשתמש בהערות השולים לכתיבת הערות ורישום מקורות מידע. עם בדיקת הערכים נוכל לאשר לתלמידים להעלות את הערכים לויקיפדיה. בסיום התהליך יתבקשו התלמידים להציג את הערך שכתבו לפני קהל של הורים או תלמידים.

ד. הצעה להערכת פעילות כתיבת הערכים בויקיפדיה (בזוגות)

ידע

25%

הרחבת הנושא, דיוק וחשיבה עצמאית.

מבנה

25%

מבנה הגיוני וקוהרנטי.

סגנון הכתיבה

15%

שפה בהירה, תקינה, תמציתית וניטרלית.

שימוש במקורות

15%

התבססות על מקורות מידע רלוונטיים ומהימנים. (שלושה מקורות לפחות)

ציון פרטי מקורות המידע בהערות שוליים.

הערכת תהליך העבודה

20%

ראשי פרקים, הצגת הערך לפני קהל,

מוטיבציה ועבודת צוות.

לקריאה נוספת

א. ויקיפדיה

 VIKIMEDIA ישראל, "כלים ללימוד עצמי"

אלון ג' ובר אילן י', "פתוחים לתוכן פתוח? בדיקת השקפותיהם של המורים בישראל לשימוש בוויקיפדיה לצרכים חינוכיים", בתוך: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, ספר כנס צ'ייס השביעי לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2012.

בלומנפלד, רוויטל, "ויקיפדיה בשרות החינוך", וואלה, 31.5.2015.

מגן, שירי, "סוגית הניטרליות (NPOV) באתר ויקיפדיה", ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, עורכים: י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2010.

מישר טל, חגית, "עמדת מורים כלפי שימוש בויקיפדיה", ספר הכנס התשיעי לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, עורכים: י' עשת-אלקלעי, א' כספי, נ' גרי, י' קלמן, ו' זילבר-ורוד, י' יאיר, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2014

סורוביצקי, ג, חכמת ההמונים, האוניברסיטה עברית ירושלים. 2004.

ב. למידת חקר

אלבג טלי, ענת זוהר, עדה רוזנבלום, ורד אלבוחר, "הוראה ולמידה בדרך החקר", נתיבים להוראה משמעותית: מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך, 2015, עמודים: 34-29.

זוהר, ענת, "למידה בדרך החקר א", "למידה בדרך החקר ב" (סרטונים), האוניברסיטה העברית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s